רבי חיים פלאג'י זיע"א י"ז בטבת תקמ"ח - י"ז בשבט תרכ"ח
(1788-1869) מגדולי האחרונים. רב, פוסק ומקובל.
הדליקו נר לכבוד הצדיק רבי חיים פלאג'י יז' שבט
תולדות חייו
רבי חיים פלאג'י (פלאג'י) נולד באיזמיר בשנת ה'תקמ"ח (1788) לאביו רבי יעקב פלאג'י ולאימו מרת קאלי קאדין. סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו עלה לארץ ישראל ושימש בה כראשון לציון.
בשנת ה'תקס"ז (1807) בהיותו בן 19 התחתן רבי חיים ובשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל את הסמכתו ל "החכם השלם" על ידי סבו רבי רפאל יוסף.
כל ימי חיי אביו, רבי יעקב, לא נאות רבי חיים לקבל עליו תפקיד ציבורי ורק בשנת ה'תקפ"ח (1828) קבל אליו להיות דיין בבית דין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר.
בשנת ה'תקצ"ז (1837), נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים ובשנת ה'תרט"ו (1857) התמנה למשרה הרמה היותר באיזמיר "חכם באשי" (רב ראשי) ולאחר כשנה אף אושר מינויו על ידי הסולטאן עבד אלמגי'ד הראשון באישור מלכותי "נישאן" ובכן ניתנו לו סמכויות לשפוט, להוציא לפועל את פסקיו והופקדה בידיו שלטונה של הקהילה היהודית כולה.
רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו וכן פעל רבות לשפר ולחזק את קהילתו.
בשנת ה'תרכ"ח (1868) בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וימת שם משה " ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, וכן ביום י"ז שבט יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מרעלת דם, בשיבה טובה.
פעולו החברתי
רבי חיים פעל רבות למען עניי עירו ושימש משענת ופה לכל חסרי המגן מבני קהילותו, והיה מוכיח את העשירים בבני קהילתו, בדרשותיו . כמו כן תיקן תקנות והקים מוסדות קהילתיים למען החלשים.
רבי חיים הרבה להוכיח בדבר האיסור לצער ולפגוע באחרים ואף לא בילדים קטנים וידועה תוכחתו אל האדונים המצערים את משרתותיהם ואינם מתחשבים בקשייהם.
רבי חיים לא חת מפני נכבדי ועשירי הקהילה והוכיח אותם פעמים רבות על יחסם לעניי הקהילה ואף מתח ביקורת על עשירי עירו המסרבים לשלם מסים לפי יכולתם אלא ביכרו להעלות בשיעור ניכר את המס על הבשר("הגאבילה"), רבי חיים התרעם כי לא רק שאינם מחזקים ידיהם של לומדי תורה ועניים, ומבטלים את הנוהג של חלוקה לעניים בערבי שבתות, אלא שבהעלאת מחיר הבשר הם מעבירים את תשלום המסים על כתפי העניים ועל כן פסק כי אף מההכנסה של מס הבשר ("הגאבילה") יופרש חלק לעניים ולעמלי תורה, כדבריו "לא בחר בזה ה', ובמקום צדקה ותהי לצעקה, וכי אין לך גזל וחמס גדול מזה".
רבי חיים פעל רבות להקמת בית חולים יהודי באיזמיר ולשם כך אף גייס נדבנים ידועים בעולם בהם: הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי עימם רקם קשרים חמים אותם הפעיל רבי חיים גם כדי להציל את יהודי דמשק מעלילת הדם אשר העלילו עליהם וכן פעל להקמת מוסדות לעזרה סוציאלית ומוסדות ציבוריים נוספיים והיה מעורב אישית בהקמת כל מוסד ותפעולו.
רבי חיים דאג לפרנסת עניי העיר ואף בשעותיו האחרונות לפני מותו ביקש כי לא יטריחו את הציבור להתפלל לרפואתו אלא ישכרו מעניי העיר למטרה זאת.
רבי חיים מפורסם היה במידת הכנסת האורחים שבה כיבד את כל באי ביתו וכן בחידושו שמותר לבעל הבית לשנות מדבורו (לשקר), כדי שאורח לא יצטער.
רבי חיים תיקן תקנות אשר היו לרווחת אנשי העיר כולה ואף למען בריאות הציבור וידועה הוראתו להימנע מעישון סיגריות לא רק בשבת אלא אף בימות החול.
פועלו החינוכי
רבי חיים השקיע את רוב מרצו וסמכותו כדי לשפר את מצב החינוך בקהילתו ובעיקר את מצבם של ילדי העניים וזאת על ידי התקנת תקנות רבות המבטיחות חינוך ראוי:
תקנת "חינוך חובה" - אין אב רשאי להוציא את בנו מהתלמוד תורה לפני שהילד ידע לכל הפחות את סדר התפילות וקריאה, וכן תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של מפקחים שמונו לכך. וכן הקים לפני מותו "ועד" מיוחד לפיקוח על מוסדות החינוך בעיר ועל ענייני החינוך בכלל.
בנוסף קבע רבי חיים כי המס המוטל על הבשר ("הגאבילה") ישמש למימון חינוך ילדי העניים והקמת מוסדות חינוך נוספים בעיר. בעקבות תקנה זו, הוא הסתכסך עם כמה ממנהיגי הקהילה.
רבי חיים פעל להפצת התורה והקים ישיבות בהם למדו אברכים מובחרים בלי תשלום ואף עול פרנסתם ופרנסת ביתם הייתה על רבי חיים, וכן עסק רבי חיים במתן תשובות למאות השאלות אשר הגיעו אליו ממקומות רבים בעולם, בהם: תוניסיה, גרמניה, סוריה, פולין, מרוקו, ושווייץ, ואף קיבץ את חלקם בספרי שו"ת שהוציא לאור.
קבורתו וקברו
רבי חיים פלאג'י נקבר בבית העלמין העתיק באיזמיר בהלוויה ממלכתית בה השתתפו לא רק יהודי טורקיה אלא אף גדוד אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות. במהלך כל מסע הלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם את כל ספריו כשהם מוקפים בנושאי נרות דולקים כגורן עגולה.
מספרים כי כל זמן ההלוויה גשם קל טפטף על ההמון ובשעת סתימת הגולל על הקבר נשבה רוח חזקה אשר כבתה באחת את כל הנרות ובאותה השעה בארץ ישראל בעיר צפת ראו כמה תלמידי חכמים בחלום כי נפטר תלמיד חכם גדול והם מצווים לחלוק לו כבוד אחרון.
כיום על בית העלמין עצמו שומרים דווקא מוסלמים. בבית העלמין עצמו ישנו מקווה, שלטענת השומר המוסלמי, מימיו מגיעים ממעיין טבעי שנובע מתחת לקברו של רבי חיים.
נקודה מעניינת נוספת היא שבעוד כל מצבות הקברים בבית העלמין פונים לכיוון דרום, מצבת קברו של רבי חיים היא היחידה הפונה לכיוון מזרח, מסיבה לא ברורה.
רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים: 7 חיבורים על התנ"ך, 9 חיבורים על התלמוד, 15 ספרי מדרשים ודרושים, ספרי מוסר ו24 חיבורים בהלכה, קבלה, שו"ת וספרים רבים נוספים.
בסיום כתיבת כל ספר, היה עורך רבי חיים סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה. את ספריו לעולם לא מכר.
עד כאן
מקורות ויקיפדיה
כפי האמור לעיל פעם אחת פרצה שרפה בעירו ונשרו רב כ50 ספרים. חלשה דעתו של הרב מאוד ונפל למשכב. בנו רבי אברהם היה הולך מידי יום לבקרו ומדבר עם אביו בדברי תורה. לאחר תקופת מה, הגיש לאביו קובץ של חידושים שאלו מה זה? ענה הבן, אילו הם חידושי התורה שלמדנו יחד בביקורים שלי אצלך. נעור רבי חיים פלאג'י ממטתו. כשהבין שיש אפשרות להחזיר את הכתבים מתוך לימוד מחודש. והחל במלאכה במלא המרץ.
פעם אחת כינס רבי חיים פלאג'י זצ"ל את כל אנשי עירו בשבת בבקר לאחר התפילה לדברי תוכחה ומוסר. כולם הגיעו בהולים. פתח הרב את פיו וסיפור שבלילה ראה בחלומו כיצד הולך מחוץ לעיר ורבני העיר הזקנים שכבר הלכו לעולמם, פוגשים אותו ושמים בכיסיו מיני מתיקה. הרב נבהל ומוציא אותם והם מחזירים. לאחר זמן החל מתחננן הרב למה מנסים להכשיל אותו באיסור הוצאה מחוץ לערוב. והסבירו לו שכיון שיש אנשים מבני עיור נכשלים והוא הרב לא מוכיחם עלכך על כן זה נחשב עוון שלו. כעת פנה לציבור- שמעו נא רבותי, שימו לב על מעשיכם. ולא עוד, פעמים רבות, יש אנשים שלא מקשיבים לרב אלא רק לחבריהם. לכן הוכיחו את חבריכם אם מוציאים אילו דברים מחוץ לעירוב של העיר.
זכות הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישאל אמן. הדליקו נר לכבוד הצדיק.
קורות חיים רבי חיים פלאג'י וידאו - הרב אברהם מלמד
רחמים לחיים- על הרשב"א
קול החיים- קיבוץ תפילות ותיקונים שיש לומר לאחר גיל 70, חובר על ידו בהגיעו לגיל זה,
מצא חיים-קונטרס לכבוד מלכת אנגליה בעקבות השתתפותה בהצלת היהודים מעלילת דמשק,
תוכחת מוסר
