הרב התפרסם בעיקר בעקבות ספרו שו"ת הריב"ש שכידוע בב"י הרבה להזכירו. ואף כתב שרבו רבי יעקב בי רב, שיבח מאוד את שו"ת הריב"ש.
רבו של הריב"ש היה הר"ן רבינו ניסים, וכן רבי יעקב פרץ. הרב לא רצה להנות מכיתרה של תורה ולכן לא רצה לקבל על עצמו מינוי מאת הקהילה. אך בהיותו בגיל 44 פרנסתו היתה דחוקה מאוד ולכן בלית ברירה קיבל על עצמו מינוי. אך הדבר לא ארך זמן רב, וכעבור 4 שנים, בעקבות מחלוקת עזב הרב את המישרה. בהיות הרב בגיל 65 היה גירוש ספרד. כמאתיים אלף יהודים המירו את דתם ורבבות מתו על קידוש ה', ואלפים ברחו. הריב"ש ברח לאלג'יר. הקהילה החליטה לשים אותו לראש עליהם. אך היה יהודי אחד שלא היה חפץ בכך ולכן ניסה להניס את הריב"ש מהעיר. תלמידי הריב"ש ביקשו שרבם ינדה את אותו יהודי. הרב לא הסכים באומרו "עונותי היטו אלה" אך לימים כאשר הגיע אונייה ובה 45 משפחות של אנוסים שברחו מספרד והגיעו לאלג'יר ואותו יהודי לא הסכים שיתנו לאותם משפחות אשרת כניסה אף שהמלך והשרים הגויים הסכימו לכך, לכן הרב נידה את אותו יהודי בעולם הזה ובעולם הבא. הדבר חרה לאותו איש, ולכן ניסה להצר את צעדיו של הרב. תלמידי הרב הלכו לעיר המלוכה והשיגו עבור הרב אשרת פסיקה לריב"ש שהוא היחיד שיהא רשאי לפסוק ולדון את בני המדינה. הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח) התנגד לאותו כתב מינוי, שאף שהעריך את הריב"ש מכל מקום לא הסכים לכך שלא יוכלו עוד רבנים לפסוק ולדון. הריב"ש שמע זאת והצטער צער רב, עד שלעת זקנתו, קיבל על עצמו שלא לדון ולפסוק אפילו לאנשי ביתו.
הריב"ש נפטר בהיותו בגיל 82 ונקבר בעיר אלג'יר.
מעשה ברבינו עובדיה יוסף שליט"א שהיתה קושיא חמורה של הפוסקים על הריב"ש. ישב הרב על מדוכה זו לילה שלם, ולפנות בוקר מצא תירוץ לקושיא הסבוכה, ורק אז פנה לישון. כעבור זמן קצר והנה הוא רואה בחלום איש בעל זקן שבן הדור בלבושו, שמציג עצמו כהריב"ש. ואמר לרב שאכן תירוץ קלע השערה. ואף הריב"ש בספרו בסימן פלוני כתב תירוץ זה. הרב התעורר משנתו והנה חלום. מיד נטל את ידיו ופתח את ספר הריב"ש בסימן המדובר. ואכן התירוץ היה כפי שנאמר לו בחלום.
זכות הריב"ש שסבל כה רבות , יגן עלינו ועל כך עם ישראל . אמן.
קורות חיים רבי יצחק בר ששת - הריב"ש
