רבי חנניה בן תרדיון היה אחד מעשרה הרוגי מלכות הלוא המה רבי שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנניה סגן הכהנים, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי ישבב הסופר, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יהודה בן תימא, רבי עקיבא, רבי יהודה בן בבא, רבי חוצפית התורגמן, רבי אלעזר בן פדת.
רבי חנינא בן תרדיון נהרג על ידי המלכות בשנת ג' אלפים תת"פ כז' סיון (שולחן ערוך סימן תק"פ).
הגמרא במסכת עבודה זרה יז: מספרת שכאשר פגש את רבי אליעזר בן פרטא, אמר רבי אליעזר, או לי לי שנתפסתי על חמישה דברים ואשריך שנתפסת על דבר אחד. אמר לו אתה שנתפסת על חמישה דברים תינצל אך הוא שנתפס על דבר אחד לא יינצל, כיון שהרי אליעזר בן פרטא עוסק בתורה ובגמילות חסדים ואילו רבי חנינא בן תרדיון עוסק רק בתורה. ואף שהיה אחראי על קופת הצדקה מכל מקום לא עסק כפי מה שיכל לעסוק.
ומספרת הגמרא (ע"ז יח.) - כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת. ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר מונח לך בחיקך. אמר לו מן השמים ירחמו !!! אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו ?תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש.
אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות באויר אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש.
אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי (השומר) רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו הן!!
השבע לי. נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.
יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים.
דברי רבי חנינא בן תרדיון מוזכרים בש"ס מספר פעמים הממרה הידועה ביותר שלו במשנה באבות: רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן
דִּבְרֵי תוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, א) "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לא יָשָׁב" ; אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר
(מלאכי ג, טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם; מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָכָר? שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח) "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּם כִּי נָטַל עָלָיו".
ויש להסביר שהוא קיים משנה זו בעצמו עד כדי מסירות נפש ממש- כיון שלימד את תלמידיו לא לפחד מהמלכות ולשבת בטלים למרות הגזרה כיון שנחשב כמושב לצים. ורמז שאף אם אף אחד לא יילמד עימו אלא הוא לבדו יעסוק בתורה ומקבל על כך שכר.
אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות באויר אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש.
אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי (השומר) רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו הן!!
השבע לי. נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.
יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים.
דברי רבי חנינא בן תרדיון מוזכרים בש"ס מספר פעמים הממרה הידועה ביותר שלו במשנה באבות: רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן
דִּבְרֵי תוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, א) "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לא יָשָׁב" ; אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר
(מלאכי ג, טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם; מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָכָר? שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח) "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּם כִּי נָטַל עָלָיו".
ויש להסביר שהוא קיים משנה זו בעצמו עד כדי מסירות נפש ממש- כיון שלימד את תלמידיו לא לפחד מהמלכות ולשבת בטלים למרות הגזרה כיון שנחשב כמושב לצים. ורמז שאף אם אף אחד לא יילמד עימו אלא הוא לבדו יעסוק בתורה ומקבל על כך שכר.
הדליקו נר
זכותו תגן עלינו אמן.
