ביום כט' אייר יום היורצאיט של רבי מאיר מפרמישלאן זיע"אהרב נולד בשנת תק"מ לערך לפני 230 שנה. ונפטר בגיל 70 ביום כ"ט אייר שנת תר"י.
הרב הוא בנו של רבי אהרון מפרמישלאן זיע"א שהיה צי"ע, שהוא בנו של רבי מאיר פרמישלאן הגדול שהיה תלמיד הבעל שם טוב זיע"א.
מספרים שאחד מתלמידיו של רבי אהרון, עבר פעם אצל רבי אלימילך מליז'נסק לרגל מסחרו, ושבת אצלו בשבת. בכל אחד מהסעודות, הושיב רבי אלימלך את האורח בכל סעודות השבת והכריז שרבו של האורח הלא הוא ר' מאיר מפרמישלאן הוא בעל גאוה גדול...
האורח לא ידע את נפשו בהכירו את רבו הצדיק בעל ענוה יתרה. במוצאי שבת הגדיל רבי לאימלך לעשות ואף ביקש מהאורח שיודיע זאת גם לרבו!!
כאשר הגיע התלמיד לעירו, מיד שאלו ר' אהרון, מה אמר לו רבי אלימלך?
הלה לא יכל לשאת זאת והתחנן לפני רבו שלא יחייב אותו לעשות זאת, לאחר לחצים מרובים לא היתה לו בררה ואכן הוא העביר את המסר.
בשמוע זאת רבי אהרון, כל כולו נבהל, הודיע לרבנית שאף גילו המבוגר והנסיעה הקשה, אין לו בררה, והוא ייסע לר' אלימלך לשמוע מה זה ועל מה זה.
כאשר הגיע לאחר טלטולים מרובים לרבי אלימלך, הרב קיבל אותו במאור פנים ובשמחה רבה. לאחר שדיברו בדברי תורה שעה ארוכה ביחידות, שאל ר' אהרון, מה כוונתו של הרב?
ענה ריב אלימלך ואמר- דע, שהיה אצלי אליהו הנביא זכור לטוב, והתלונן בפני שאתה לא מעוניין ללמוד איתו!!
לכן אני אומר שאתה בעל גאוה גדול!!
שמע זאת רבי אהרון צחק ואמר- אם כך, אז אני מודיע לכבודו כבר עכשיו שגם בהמשך לא אלמד עם אליהו הנביא זכור לטוב, כיון שאני מעוניין לעמול לבדי בתורה ולא שיגלו לי. וכך נפרדו שני הצדיקים לשלום והלך רבי אהרון לדרכו.
ובכן- גם בנו רבי מאיר מפרמישלאן היה צדיק גדול ובעל רוח הקודש מגיל צעיר.
מספרים- שבצעירותו היתה לו קופת צדקה והיה אוסף כסף לעניי העיר.
והיה משדל את בעלי החנויות שיתרמו בעיין יפה.
פעם אחת פנה לאחד מסוחרי העיר שהיה קונה בהמות, שוחט אותם ומוכר את בשרם. אמר לו הרב- למה לך להפסיד הון רב מחמת שיוצאים לך חלק מהבהמות טרפה. תרום לקופת הצדקה של העיר ואני אומר לך איזו בהמה לקנות.
ואכן- העסקה יצאה לדרך. הסוחר היה תורם, ואילו רבי מאיר היה מתלווה אליו לקניית הבהמות, והיה מורה לו איזו בהמה לקנות ואיזו לא.
סוחרי העיר הרגישו בדבר מוזר. אצלהם ארבעים אחוז מהבהמות טרפה ואילו אצל אייזיק הסוחר תמיד כשר. הם עכבו אחריו והרגישו שידו של ר' מאיר בעניין.
פנו הסוחרים לצדיק ואמרו לו, ילמדנו רבינו למה כבודו מגיע עם אייזיק בכל שבוע לקניית הבהמות, שהרי הפלא ופלא אצלו אין אף בהמה טרפה ואילו אצלנו יש?
ענה להם הרב- ראו, הוא תורם לקופת העניים, אם אתם רוצים תרמו גם אתם "ואעזור" לכם לקנות סחורה...
שמעו הסוחרים והסכימו. ואכן כך היה לתקופת מה. עד שנודע לאביו רבי אהון על כך וגער בו- מאיר מה שמעתי שנהיית סוחר בהמות???
הבין הבן את הרמז פסק מדרכו זו.
הרב השאיר בן יחיד רבי צבי וחמש בנות, שכולן נשאו לצדיקים נודעים.
זכותו תגן עלינו אמן
