יוסף הצדיק יומא דהילולא דצדיקא א' תמוז

יוסף הצדיק יומא דהילולא א' תמוז

קבר יוסף בשכם

יוסף הצדיק נולד ליעקב אבינו מרחל אותה, וכשם שאהב אותה כן אהב את יוסף מכל אחיו. לכן קינאו בו אחיו עד שכאשר הלך לשאול בשלום אחיו, מכרוהו לישמעאלים, עד שנמכר לעבד בבית פוטיפר סריס פרעה. אשת פוטיפר אהבה את יוסף, עד שיום אחד נסתה לפתותו, והוא עמד בנסיון וברח. ובגלל מקרה זה שעמד יוסף בנסיון, נקרא "יוסף הצדיק". מה שלא קראו לאף אחד מאחיו שבטי ישראל.

לאחר שישב בכלא במשך 10 שנים כאשר פתר את החלומות לשר האופים ולשר המשקים ביקש מהם שיזכירו אותו אצל פרעה. בגלל בקשה זו הדבר נחשב לו כחוסר אמונה ובטחון בה' והא קיבל על כך עונש עוד שנתיים ימים לישב בכלא. אך כאשר הגיע שעתו למלוך, תשועת ה' כהרף עין ויריצוהו מן הבור עד שנעשה למלך מצרים, ופרעה אמר, רק הכיסא אגדל מימך, והיה אז רק בגיל 30. וקראו לו אברך, פירושו: אב בחכמה ורך בשנים.

כך מלך יוסף במשך 80 שנה.

יוסף פתר לפרעה את החלום ששבע פרות הרזות בולעות את שבע הפרות השמנות שיהיו שבע שנים שבע ושבע שנים רעב. ובשנות הרעב יעקב שלח את בניו שילכו לשבור אוכל ממצרים, עד שכלא יוסף את ראובן, והוצרכו להביא את בנימין. עד שאמר יוסף לאחיו: אני יוסף העוד אבי חי?!!!

ובזה אומרת הגמרא שאוי לנו מיום הדין ואיו לנו מיום התוכחה שכך ה' יאמר לנו על המעשים שלנו.

בסוף יעקב ירד למצרים, וחי שם בשלוה עד סוף חייו. יוסף נפטר הצעיר מבן כל השבטים בן 110 שנה כיון ששמע שאחיו אמרו לו "עבדך אבינו ושתק". לאחר פטירתו עשו מצרים אבל כבד והעלו את גופתו לשכם ושם קברוהו.

כיום קבר שכם נמצא בחסות הפלסטינאים אך מתאפשר מידי פעם לעשות ביקור של מתפללים בקבר שכם.

יוסף הצדיק הוא הסמל לשמירת הברית והעניים. כיון שעמד בנסיון אשת פוטיפר כאמור. ולכן נחשב למידת היסוד הן בקבלה והן באושפיזין של היום השישי בסוכות.

סגולה נגד עין הרע להזכיר את יוסף ולומר "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין"

זכות הצדיק יגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.

הדליקו נר לכבוד יוסף הצדיק

והתפללו שכל יוצאי חלציכם יעמדו בנסיונות של הדור

יוסף הצדיק - וידאו דברי תורה וקבר יוסף הצדיק בשכם.

רבי שלמה קלוגר א' תמוז

הרב שלמה קלוגר זצ"ל נולד בשנת תקמ"ד ונפטר בשנת תרכ"ט בהיותו בן 83 ליל ערב ראש חדש תמוז.

כבר בגיל צעיר היה ניכר שיהיה מגדולי ישראל. בגיל 5 החל מחבר חיבורים, בגיל 13 התייתם מאביו ובגיל 15 התייתם מאימו.

וכבר בגיל צעיר מונה להיות רב עיר. הוא התפרסם בפרט כרבה של העיר ברודי. והרב כתב עשרות ספרים כמאה וחמישים במספר חלקם עדיין בכתובים. וכן כתב אלפי תשובות, ספרו הידוע הוא האלף לך שלמה יש בו 1000 תשובות.

הרב היה מחד תקיף מאוד ומאידך היה חכם יודע פשר ודיין המוציא את האמת לאורה, בפקחות רבה.

ומעשה ביהודי שהגיע לבית הרב כולו מתנשף, אמר לו רבי עזור לי. מה בפיך שאל הרב?

רבי- לצורך פרנסתי הלכתי להונגריה להיות מלמד במשך 5 שנים חסכתי 500 רובל. בחזרתי ביקשתי מסוחר ינות לחזור עימו. בשבת החבאתי את כספי בחביות היין. רק הסוחר ידע מכספי. כעת אני חושד שהוא גנב את כספי. אמר לו הרב קרא לוסוחר לדין תורה.כאשר שהגיע הסוחר ושמע במה המדובר. החל צועק, כפוי טובה גם לקחתי אותו וגם חושד בי? שאל הרב- אם כן מי גנב? ענה הסוחר- וודאי שהעגלונים הגויים גנבו את כספו. קפץ הרב אם כך אני חייב להודיע לבני העיר שלא יקנו מיינך!! הכריז הרב. למה? שאל הסוחר בבהלה. כיון שאם כך כאשר גנבו את הכסף גם שתו מהיין!! החל הסוחר מגמגם, רבינו אאאני לקחתי את הכסף. אנני מצטער אינך נאמן כעת אתה חשוד, כיון שאתה נוגע בדבר. החל הסוחר להתפתל רבינו האמן לי, אני גנבתי את הכסף. אני מצטער אינך נאמן. ואז לא האמין הרב לסוחר עד שהביא את כל המעות עד הפרוטה האחרונה!!!

ומעשה בפעם אחת פנה יהודי לרב- רבינו מכרתי את כל החמץ שלי כהלכה לגוי. והוא כעת יושב עם חבריו ושותים את כל השכר, בקצב הזה ייגמר כל הוי אמר לו הרב בחכמתו- שים בכיסו כפית מכסף והודיע עליו למשטרה, ועד שיוכיח את חפותו, יצא החג..
הרב היה מקובל בכל תפוצות ישראל, עד שכאשר בעיר ברדיטשוב היה חשוד שוחט העיר אברהם שוחט, החליטו פרנסי העיר שרק רבי 

שלמה קלוגר יחליט אם השוחט אמין או שמא מאכיל טרפות את ישראל. הרב הסכים להכריע בנידון זה, אך בתנאי שיאמר דברו בעיר ברודי. ואכן מיד בהגיעו לברדיטשוב, הבין שהשוחט אינו אלא אוחז עיניהם של הבריות כאדם נאמן אך במציאות הוא מאכיל טרפות את ישראל. בהגיעו לברודי שלח מכתב תקיף בו הוא מתריע שאין לאכול משחיטתו.
כל ימיו היה הרב קם בחצות הלילה אומר תיקון חצות, ואומר את חמשת ספרי התהילים בעל פה, ולאחר מכן לומד עד אור הבקר. מתפלל אוכל כ- 15 דקות פת שחרית, מקבל קהל, ולאחר מכן מתפנה לכתוב את חיבוריו וספריו הרבים.

הרב יצא חוצץ נגד מצות מכונה שהחלו לעשות בימיו, רבי שאול נטנזון הכשירם.
כיום המנהג להקל במצות מכונה. אחת הטענות היא- שהמצב השתפר, וגם הרב היה מתיר את המצות של ימינו.
הרב נפטר בגיל 83 בליל ראש חודש תמוז.

זכותו יגן עלינו. אמן.

הדליקו נר
להורדת ספרי רבי שלמה קלוגר
האלף לך שלמה ועוד לחץ כאן וחפש "שלמה קלוגר"

וידאו "רבי שלמה קלוגר"

הרבי מליובאויטש ג' תמוז

כ- 50 סרטונים נפלאים על הרבי מליובאוויטש הרבי מלובאוויטש היה בעל חזון . מנהיג בעל שיעור קומה גדול. אוהב ישראל התכלית. היה שביעי ואחרון לאדמורי חב"ד. כמו שהמסורת אומרת שיהיו 7 אדמורים ולא יותר.    לאתר חב"ד העולמי עלון שיחת השבוע  להורדה חינם 1000 סרטים הרבי מליובאויטש קורות חיים הרבי מליובאויטש    יותר מארבעים שנה בלי יום חופשה סדר-יומו של הרבי התאפיין בקביעות שבו. הרבי נהג להגיע ללשכתו בבוקר ולעוזבה הרבה אחרי חצות הלילה. כך מדי יום ביומו. במשך כל השנים לא נטל לעצמו אף לא יום אחד של חופשה ולא יצא לשום ביקורים ומסעות. דחה הזמנה לבקר בבית הלבן בהגיעו לגבורות ביקש נשיא ארה"ב קרטר לחלוק לו כבוד והזמינו לבית הלבן. הרבי דחה את ההזמנה בנימוס וביקש למסור לנשיא כי אין הוא נוהג לצאת למסעות ולביקורים. הרבי הוסיף, כי יום-הולדתו של אדם לא נועד לחגיגות ולטקסים אלא לחשבון-נפש ולהתבוננות. חיי צניעות חסידות חב"ד נתפסת בעיני רבים כמעצמה כלכלית. ובכל-זאת, חייו האישיים של הרבי התנהלו בפשטות שגבלה בסגפנות. רוב שעות היום עברו עליו בחדר צנוע, מרוהט בפשטות רבה, עמוס ספרים וחבילות של מכתבים מכל העולם. גם ביתו הפרטי היה מרוהט בצניעות ובפשטות. התקיים ממשכורת יהודים מכל העולם שלחו לו כספים ותרומות, אך הכול הועבר לקופה הציבורית של התנועה. הרבי עצמו התעקש להתפרנס ממשכורת חודשית צנועה, ששולמה לו מקופת מרכז חב"ד. סירב לקבל קדילאק חדישה מיליונר אחד מחסידיו רכש למענו פעם מכונית-פאר חדשה, תוצרת קדילאק. המכונית הוכנה לו כהפתעה כשיצא לנסיעה שגרתית. הרבי הורה להחזיר את המכונית, ואמר: "בשבילי טובה גם המכונית הישנה". דוגמא אישית במסירותו הבלתי-נלאית ובדבקותו המוחלטת במשימות שנטל על עצמו, שימש הרבי דוגמה אישית מצויינת. הוא נקט בקו שאמר: אין 'לא יכול' יש 'לא רוצה'. בהקשר לכך מספרים כי עוד בטרם היותו לרבי, בעת שביקר אצל קהילת חסידי חב"ד בצרפת, השמיע באוזניהם דברי כיבושין על שאין הם עושים די לקירוב לבבות. החסידים השיבו כי אינם יודעים כיצד בכוחם לפעול. "רוצים אתם לראות כיצד ניתן לפעול?" שאל, "בואו עמי!". הוא קם ממקומו ויצא לרחובה של עיר (פריז). שלף מכיסו ממחטה, טיפס על מקום מוגבה והחל לסובב את הממחטה במהירות. עד מהרה החלו נקבצים למקום עוברי אורח סקרניים. כשנאסף קהל גדול, פתח הרבי את פיו והחל להרצות לפניהם על מוסר וערכים... טיפול אישי במאות מכתבים ביום מדי יום הגיעו אל הרבי מאות מכתבים מכל העולם. הרבי עמד על כך שהוא עצמו יפתח את המעטפות. פעם אמר: "אנשים כותבים לכאן עניינים אישיים, וחשוב להם שאני אישית אטפל במכתביהם". פגישות ליליות שלושים שנה בקירוב נהג לקבל אנשים לפגישה אישית המכונה 'יחידות'. פגישות אלה התקיימו בתחילה שלוש פעמים בשבוע ואחר-כך פעמיים בשבוע. לעיתים הייתה קבלת האנשים מתארכת עד עלות השחר, ואז היה שב לביתו. בבוקר כבר היה מתייצב בלשכתו ליום עבודה חדש. יום שלם של קבלת-קהל אחת התופעות המדהימות בעבודתו הציבורית של הרבי, הייתה קבלת-הקהל שנהג לקיים בשנים האחרונות מדי יום ראשון בפתח לשכתו. ביום זה היה עומד על רגליו ארבע וחמש שעות ומקבל אלפי אנשים; שומע, מייעץ, מעודד ומברך. כל אחד ואחד גם קיבל שטר של דולר, שליחות לנתינת צדקה. שליטה בשמונה שפות הרבי שלט שליטה מלאה לפחות בשמונה שפות: עברית, יידיש, רוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ולטינית. מקצת השפות למד בילדותו ואת השאר קנה לו בשנות שהותו בכמה ארצות בעולם. זכרון בלתי מצוי כוח הזיכרון של הרבי היה בלתי מצוי. העיתונאי שאול שיף ('הצופה') סיפר כי ב'יחידות' הראשונה שלו עם הרבי הגיש, כמקובל, את פתקתו שבה היו רשומות בקשותיו ושאלותיו. הרבי הציץ בפתק ואמר: "כן, כבר קיבלתי ממך מכתב בעבר". העיתונאי הנדהם, הגיב: "לא יתכן, אולי חלה איזושהי טעות". הרבי חייך. "יזכר, יזכר", אמר, ומיד הוסיף: אולי אני אזכיר לו?" אז שלף ממגירת שולחנו מכתב שגרם לעיתונאי להחוויר כסיד. היה זה מכתב שכתב לפני שנים בשמו של אדם מסויים שביקש את ברכת הרבי. במכתב לא הוזכר כלל שמו, והתברר שהרבי זכר את כתב-היד בתוך רבבות המכתבים שעברו מאז על שולחנו. משנתו משתרעת על-פני 250 כרכים הרבי הוא אחד ההוגים הפוריים ביותר בתולדות ישראל. משנתו הרוחנית משתרעת על-פני כמאתיים וחמישים כרכים. אלה כוללים עיון ומחקר בכל מקצועות התורה, פסיקה הלכתית, פרקי הגות ומחשבה, עמדות בשאלות אקטואליות ותשובות לשואלים. דיבר שעות בלא ניירות את דברי תורתו והגותו נהג הרבי להשמיע בהתכנסויות שבהן נכחו אלפים. 'התוועדויות' אלה נמשכו לעיתים 8-7 שעות, בהפסקות קלות של שירה, ובהן קלח מפיו מעיין נובע של תורה ומחשבה, כשהוא מצטט מכל מרחבי הספרות היהודית. כל זאת מבלי שיהיו לפניו אפילו ראשי-פרקים. בקור ובחום - על קבר חותנו בשנים האחרונות נהג הרבי לפקוד לפחות פעמיים בשבוע את קבר חותנו ולקרוא שם את אלפי הבקשות לברכה שהיו זורמות אליו. שעות רבות היה עומד שם על רגליו ומתפלל למען רבבות יהודים בכל העולם. צם יומיים בשבוע עוד כשהיה צעיר לימים הבחינו מקורביו כי הוא מרבה לצום. אביו אף כתב לו מכתבים ובהם ביקשו למעט את הצומות ולשמור על בריאותו. גם בימים שבהם נהג לפקוד את קבר חותנו לא היה אוכל עד שובו משם, וכאלה היו יומיים בשבוע. לא יכול לישון הרבי היה ממעט בשינה. כמה מלילות השבוע היה מקבל אנשים ל'יחידות' ובלילות האחרים היה יושב בביתו ומשיב על מכתבים. "כשאני יודע שיהודים מצפים לתשובותיי, אינני יכול לישון", התבטא פעם. חיבה מיוחדת לילדים תשומת-לב רבה וחיבה מיוחדת העניק הרבי לילדים. הוא נהג לפנות אליהם בחביבות, לחלק להם מטבעות לצדקה, ואף להופיע בכינוסי ילדים שנערכו בבית- מדרשו. חלק ניכר מפעולותיו וממפעליו הופנה אל הילדים. היכרות אישית עם רבבות חסידיו הרבי הכיר אישית את רבבות חסידיו ובני-משפחותיהם והיה מעורה בכל פרט קטן וגדול בחייהם. לא-אחת הפתיע אנשים כשהביע דאגה לבעיות שהללו כתבו עליהן בעבר וכבר הספיקו לשכוח אותן... ידע להקשיב הרבי ידע להאזין לבן-שיחו. כל מי שנועד עמו לשיחה העיד, כי בשעת מעשה חש כיצד הרבי מקשיב בריכוז מוחלט לדבריו, כאילו לא היה בעולמו באותו רגע שום דבר מלבד אותו אדם. הרבי ושירות הביון המידע שעמד לרשות הרבי היה מדהים. אלי ויזל, חתן פרס נובל, העיד: "דיפלומט אחד סיפר לי שהרבי נתן לו הערכת-מצב בנושא מסויים, כאילו עמדו לרשותו הדוחות האחרונים של שירות ביון ענקי". מעודכן בחידושי המדע נוסף על הידע המדעי שקנה הרבי באוניברסיטאות שבהן למד, היה מעודכן בחידושים האחרונים של המחקר המדעי. איש-מדע בכיר העיד: "הרבי בקי בהלכות הפיסיקה הגרעינית כאילו היה מרצה מן המניין באוניברסיטת פרינסטון". מבט כובש כל מי שנפגש אי-פעם עם הרבי, זכר לציין במיוחד את העיניים. עיניים חודרות, ערניות ומלאות חיים. רבים, ובהם מבקרים מפוכחים וקרי-רוח, סיפרו על תחושה כאילו עיניו של הרבי מפלחות את ליבם וחודרות למעמקי נפשם. חוק אמריקני לכבוד הרבי בית-המחוקקים האמריקני קבע את יום-הולדתו של הרבי ליום חינוך לאומי. זאת, מתוך כבוד והערכה לאישיותו ולפועלו למען השרשת ערכים חינוכיים גם בציבור הלא-יהודי. עודד פעילות של נשים הרבי הקדיש תשומת-לב אישית לנשים. הוא המריץ אותן ליטול חלק פעיל בעשייה ציבורית, יזם הקמת ארגון של נשי חב"ד וראה באישה את חוט-השדרה של הבית היהודי. הוא נהג לקבל נשים ל'יחידות' ולהרצות לפניהן בכינוסים שכינסו פעמיים בשנה. איך הרבי לא התעייף? פעם, לאחר שעמד שעות ארוכות על רגליו וקיבל קהל, שאלה אותו אישה קשישה, שלא יכלה לכבוש את התפעלותה: "איך אינך מתעייף?". הרבי חייך והשיב: "הרי כל יהודי הוא כמו יהלום, וכשסופרים יהלומים לא מתעייפים"... סיפורים על הרבי מליובאוויטש הרבי לסטודנטים: כל אחד יכול לחולל ניסים! בכל יהודי קיים פוטנציאל של שליטה על הטבע. בכל יהודי יש נשמה אלוקית הקשורה בבורא האין-סופי. על-ידי התורה והמצוות יכול האדם להתחבר עם הבורא, להתרומם מעל מגבלות הטבע ולחולל דברים הנחשבים פלאיים. קבוצת סטודנטים יהודים נכנסה פעם לחדרו של הרבי כדי לשמוע את דעתו בסוגיות שונות שהעסיקו אותם. הסטודנטים שאלו שאלות בנושאי יהדות, אמונה ומדע וכדומה, והרבי השיב. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים: "האם נכון מה שאומרים כי לרבי יש כוחות על- טבעיים"? דממה מתוחה השתררה לרגע בחדר למשמע השאלה הנועזת. הרבי השיב בפשטות: "לאמיתו של דבר, בכל יהודי קיים פוטנציאל של שליטה על הטבע. בכל יהודי יש נשמה אלוקית הקשורה בבורא האין-סופי. על-ידי התורה והמצוות יכול האדם להתחבר עם הבורא, להתרומם מעל מגבלות הטבע ולחולל דברים הנחשבים פלאיים. השאלה היא רק באיזו מידה הוא מביא יכולת זו, שקיימת בו, לידי מימוש".    הרבי ידע שהחולה יהודייה בראיין קורשה הוא עורך-דין בוונקובר שבקנדה. יום אחד התייצב האיש בבית- חב"ד המקומי, כשפניו עצובות: "אשתי חולה אנושות ואמרו לי שאולי ברכת הרבי מליובאוויטש תוכל לעזור". שיחה קצרה עם האיש העלתה כי אשתו אינה יהודייה. שליח חב"ד, הרב יצחק ויינברג, העביר את הבקשה אל הרבי, כשהוא מציין את העובדה שהאשה אינה יהודייה. כעבור יומיים קיבל עו"ד קורשה מכתב מהיר מהרבי, שבו הוא מאחל רפואה שלמה לאשתו ומבקש לדעת את שמה ושם אמה. היה בכך משהו מוזר. הנוהג להתפלל על חולה בהזכרת שם אמו חל על יהודים בלבד, ולכן פנייתו זו של הרבי הפתיעה את הרב ויינברג. לא חלף זמן והאישה החלימה. אך בכך לא תם העניין. הרב ויינברג ועו"ד קורשה החלו לנבור בעברה של האישה, ואז התברר כי היא למעשה יהודייה, שנמסרה בתקופת השואה למשפחה נוצרית! המשפחה שמרה את הסוד בקפדנות והאישה חשבה כל חייה שהיא נוצרייה. רק הרבי חשב אחרת.    כשהרבי אומר "לא כדאי" לרב ישראל דרן, מנהל בית-חב"ד באמהורסט שבמסצ'וסטס, יש ידיד, עורך-דין יהודי נודע ושמו שלמה קליינמן. האיש נמנה עם צוות יועציו הקרובים של נשיא ארה"ב ניקסון, וגם ניהל עסקים בין-לאומיים. יום אחד הוצעה לו עיסקה גדולה ביותר במדינה שמחוץ לארה"ב, בהשקעה של 15 מיליון דולר. העיסקה עמדה לשאת רווחים גדולים ונראתה בטוחה מאוד, עד שהבנקים התחרו על מתן האשראי. אולם האיש, שהספיק בינתיים לשמוע רבות על הרבי, החליט לפני החתימה הסופית על החוזה, לבקש את ברכתו להצלחת העיסקה. כעבור זמן נתקבל מכתב תשובה. על-פני שני עמודים הרחיב הרבי בדבר חשיבותן של המצוות והשפע שבכוחן להעניק למקיימיהן. רק בשורה התחתונה באה תשובה לשאלה: "נ.ב. בקשר לעניין העסק - אינו כדאי". תשובת הרבי הדהימה ברגע הראשון אפילו את הרב דרן. אולם עורך-הדין לא העז עוד לבצע את העיסקה וביטלה ברגע האחרון. המדינה שבה הייתה אמורה להתבצע העיסקה הגדולה היא ניקרגואה. זמן קצר לאחר מכן התחוללה שם הפיכה, ואין צורך להסביר מה היה עולה בגורל כספו של עורך- הדין לו היה הכסף מושקע שם... שליחות במיורקה הדבר היה בשבת שלפני חנוכה תשל"ד, בעיצומה של התוועדות בבית-מדרשו של הרבי מליובאוויטש בניו-יורק. פתאום, בין שיחת-קודש אחת לרעותה, פנה הרבי לעבר הנוכחים וקרא – "גליק! הרב גליק!". נראה היה כי הרבי מחפש את הרב גליק. הרב אברהם-יצחק גליק ז"ל שימש עשרות שנים 'שגריר נודד' של הרבי באירופה. הוא פעל במערב היבשת וגם במזרחה (שנים רבות לפני נפילת מסך-הברזל) בשליחויות רבות שהטיל עליו הרבי – פעמים בגלוי ופעמים בסתר ובחשאי. פה הקים בית-ספר יהודי, שם פתח מסעדה כשרה, לקהילה זו הביא מצות לפסח ובעיר פלונית בנה מקווה-טהרה. הוא יצא ובא אצל ראשי מדינות ובעלי כוח והשפעה, ופעל רבות לטובת היהודים והיהדות. אולם העובדה שהרבי מחפש את הרב גליק בתוך קהל הנוכחים הייתה תמוהה, שכן הוא לא שהה באותה שבת בארצות-הברית. והיה הדבר לחידה. בספר 'ורבים השיב מעוון' מספר המחבר, הרב אהרון-דב הלפרין, שנכח בעצמו באותה התוועדות, כי החידה נפתרה לו כעבור חמש-עשרה שנים, כאשר נזדמן ללונדון וביקר בביתו של הרב גליק. מפיו שמע את סיפורו המופלא של אותו חנוכה (תשל"ד): בחנוכה באותה שנה הייתי עם רעייתי בברצלונה. תכניתנו הייתה להמשיך למדריד ומשם לליסבון שבפורטוגל. אלא שאז נתקבלה לפתע שיחת טלפון ממזכירות הרבי ובה הוראה לטוס לאי מיורקה, מרחק חצי שעת טיסה מברצלונה. מעולם לא ביקרתי שם. ההוראה לא הגדירה כתובת ומטרה; "טוס למיורקה", היה לשונה. עדיין לא חשבתי שהעניין בהול ושבגללו עלינו לשבש את מסלול טיסותינו. התכוננו אפוא להגיע למיורקה לאחר שנשלים את משימתנו בליסבון. כשהגענו לנמל-התעופה בברצלונה התברר שכל הטיסות למדריד בוטלו במפתיע. "זו בוודאי אצבע אלוקים", אמרה רעייתי והוסיפה, "אם קיבלנו הוראה לטוס למיורקה, עלינו להקפיא את תכניותינו ולצאת לשם מיד". עלינו אפוא לטיסה הראשונה למיורקה. הטיסה הייתה איומה. כיסי-אוויר עזים טלטלו את המטוס בעוצמה שטרם חוויתי. "אנחנו נוסעים בשליחותו של הרבי ואין מה לדאוג", אמרה רעייתי בשלווה ראויה להערכה. המטוס נחת בשלום במיורקה והתחלנו להתעניין היכן יש יהודים באי. בירור קצר העלה כי במלון 'הוטל דה-מאר' מתארחת קבוצה גדולה של תיירים יהודים. בתוך כך הודיעו ברדיו כי טרוריסטים התנקשו בחייו של ראש ממשלת ספרד. הוא נרצח במדריד בהתפוצצות מטען נפץ. עקב כך הוטל עוצר על העיר ונחסמו כל דרכי הגישה אליה. ולעומת זאת, המלון במיורקה, שאליו הגענו כביכול ב'מקרה', היה מלא יהודים... בקושי הספקנו להתארגן והנה עוד שיחה ממזכירות הרבי. המזכיר מודיע לנו כי לקראת חנוכה פרסם הרבי שני 'מכתבים כלליים' – האחד "אל בני ובנות ישראל" והשני פונה אל ילדים שמתחת לגיל מצוות. הרבי הורה למזכירו להתקשר אלי במיורקה ולדאוג שאתרגם את שני המכתבים לספרדית ואפיץ אותם בקרב היהודים באי. המזכיר הכתיב לי את המכתבים, מילה במילה. השגתי מתרגם מקומי, לתרגם את המכתבים מאנגלית לספרדית. בבוקר מיהרתי לשכפל את התרגומים ובשבת חנוכה קיבלו את המכתבים כל התיירים היהודים שפגשנו (מי באנגלית ומי בספרדית). סיפורה של הוראת-הפתע שקיבלתי בברצלונה (לטוס למיורקה) וכמו-כן דרך הכתבת המכתבים בטלפון – תרמו לעניין הרב של היהודים בנו ובפעילותנו. הצלחנו לאתר גם יהודים מבני המקום ויצרנו איתם קשר (והוא נמשך גם בשנים הבאות). בזיכרוני נחרת יהודי ושמו ביני, עשיר גדול שגר בבית מפואר באי. התקשרנו אליו וביקשנו פגישה. הוא התנצל על שאינו יכול לקבלנו בביתו (מסיבה כלשהי), אך הוא מוכן לבוא אלינו למלון. כשבא, שוחחתי עמו ולאחר מכן הפעלתי קלטת שבה נשמע הרבי שר "צמאה לך נפשי". כששמע את קול שירתו של הרבי, החל לבכות כתינוק. הוא הסביר שזה מזכיר לו את שנות ילדותו. כשנרגע אמר שהוא חש צורך חזק לעשות מיד משהו למען היהדות. לאחר מחשבה והעלאת רעיונות הוחלט להציב על גג ביתו, ששכן במקום גבוה והשקיף על פני כל העיר, חנוכייה גדולה. ואכן, הצלחנו להציב על גג ביתו חנוכייה מאולתרת, אך גדולה ובולטת דייה. החנוכייה עוררה התעניינות רבה אצל כל רואיה ובמיוחד בקרב היהודים. כשעזבנו את העיר כבר קיבל עליו ביני כמה פעולות חשובות של קיום מצוות. כשהתקנתי את החנוכייה נזכרתי באמרה שאמר לי הרבי באחד הימים. באותו זמן עסקתי לפרנסתי בייצור מנורות. הרבי אמר לי: "נשמה יהודית היא כמו מנורה. כשם שמנורה יכולה להיות כבויה זמן רב, כל עוד לא העלו בה אור, כך גם נשמות יהודיות רבות עומדות ומצפות שיציתו בהן את הניצוץ". ואשר להזכרת שמי בפי הרבי בהתוועדות – אחרי כל מה שסיפרתי, ברור כי הרבי ידע בדיוק היכן אני ומה מעשיי. ובכל-זאת הזכירני הרבי בהתוועדות, קבל עם ועדה, כדי לעורר עליי זכות ולתת לי כוחות להצליח במשימתי– להאיר נשמות יהודיות.

רבי חיים בן עטר אורח החיים הקדוש טו' תמוז - וידאו

רבי חיים בן עטר המוכר בכינוי אור החיים הקדוש בגלל ספרו אור החיים פירושים על התורה. 

הרב נולד בשנת תנ"ו (1696) בעיר סאלי שבמרוקו. אומרים שנקרא הקדוש כיון שהיה נוהג לטבול בכל יום, וכן בכל פעם שהיה נצרך לנקביו. הרב התמיד מאוד בלימוד התורה הקדושה בכל חלקי התורה פשט רמז דרש וסוד, מתוך קדושה עילאית. וזכה לחבר מספר חיבורים שנפוצו בתפוצות ישראל. ספרו אור החיים על התורה בפרט, התקבל בכל החוגים וכן בקהילות החסידים, כנראה בגלל המעשה- שבשעת סעודה שלישית ישב הבעל שם טוב עם תלמידיו, ואמר "כבה נר המערבי" לאחר זמן נודע שנפטר רבי חיים בן עטר. והעיד עליו הבעל שם טוב שהיה "חלק של רוח של יחידה של נשמת דוד המלך". ואמר על עצמו שהוא הבעל שם טוב היה- "חלק נפש של יחידה של נשמת דוד המלך". מכאן ואילך נסללה הדרך שאדמורים רבים ילמדו ויפיצו לרבים את חידושי התורה של אור החיים.

הרב היה מתפרנס מעשיית תכשיטי נשים, מחוטי זהב. אך היה עובד רק לצורך פרנסתו. כאשר היה לו די צרכו לא היה עובד יותר.

מעשה והשולטן עמד לחתן את ביתו, וסיפרו לו שרבי חיים בן עטר יודע לעשות תכשיטים יפים להפליא, לכן הזמין השולטן אצל הרב תכשיטים. הרב ענה בשלילה, כיון שיש לו כעת די צרכו ואין לו צורך לעבוד בזמן זה לפרנסתו. השולטון קצף ולכן גזר להכניס את הרב לגוב האריות הידוע לשימצא, שבו האריות מורעבים, ומיד מכלים כל טרף השוחר לפיתחם. הרב היה עטור טלית ותפילין, ולקח עימו ספר תהלים. כאשר הוכנס הרב לגוב האריות דרך חור בראש המערה, הניח הרב מחצלת וישב ללמוד ולקרוא תהלים. והנה זה פלא, האריות ישבו לצידו ולא עשו לרב דבר. כאשר הדבר ארך למשך זמן, התפלא על כך מאוד השולטן... אחד משרי המלוכה, אמר שכנראה האריות אינם מורעבים דיים ולכן אינם עושים לרב דבר. קצף השולטן על רב טיפשותו של השר, והציע שאם כן ייבדק הדבר על ידי השחלת השר במקום רבי חיים בן עטר. הדבר לא ארך זמן רב. מיד שהכניסו העבדים את השר לתוך המערה, האריות התנפלו עליו ולא השאירו ממנו עצם כשעורה... מיד ציוה השולטן להוציא את הרב מהמערה, בהבינו את רב קדושתו. השולטן ביקש סליחה מהרב ונהג בו מכאן ואילך בכבוד רב.

מעשה והאור החיים היה עורך גלות. כאשר הגיע שבת אחת לכפר אחד, בדרכו חידש הרב 42 פירושים על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" כמנין דברת "בם". הרב של אותו כפר היה בעל רוח הקודש ואמר בשם הרב 14 חידושים שנאמרו כעת במתיבתא דרקיעא בשם האור החיים. כאשר הזכיר את שם הרב ואמר רבינו הקדוש רבי חיים בן עטר. חזר אחריו רבי חיים ואמר, "חיים בן עטר". כל המשתתפים בשיעור גערו בו איך מזלזל ברבי חיים בן עטר הקדוש, כיון שלא ידעו שזהו בכבודו ובעצמו. הדבר חזר על עצמו גם לאחר סעודה שניה וכן לאחר סעודה שלישית. הרב  שאמר את דברי התורה, החליט שחייב לנזוף ביהודי מוזר זה שמזלזל ברב, ולכן ציוה להכניסו למעצר עד שיחליטו מה עושים לו. כאשר רצה הרב לעשות הבדלה, לפתע התנמנם, וגלו לו בחלום, שאין אפשרות לפתוח את שערי גהינם כל זמן שרבי חיים בן עטר נמצא במעצר ולא עושה הבדלה... מיד בקומו ציוה הרב לשחרר את הקדוש רבי חיים בן עטר מהמעצר, לאחר בקשת סליחה ומחילה מהרב.

רבי חיים בן עטר עלה לארץ הקודש בגיל 45  יחד עם 30 תלמידים ובני משפחותם. בתחילה היה בעכו, ולאחר מכן עלה לירושלים, שם הצטופף יחד עם המקובלים. הרב חיד"א היה חלק מהחבורה הקדושה והיה צעיר לימים באותו זמן (בערך בגיל 20). 

ידוע שישנה סגולה להיפקד בילדים כאשר באים לציון הקדוש ומתפללים בו ולומדים בפירוש האור החיים. אומרים שלרב לא היו ילדים, ואת כח הילודה הרב הטמין בספרו.

הרב ראובן אלבז שליט"א בנה ישיבה וקרא לה על שם הצדיק ישיבת "אור החיים".

בליל הושענא רבה הרב הרגיש שבאותה שנה הוא ייפטר מן העולם. ואכן באותה שנה הרב  נפטר. בדיוק שנה לאחר הגיעו לירושלים הוא בגיל 47 בתאריך טו' תמוז תק"ג. ציון הרב נמצא בהר הזתים ובכל שנה הרב ראובן אלבז שליט"א עורך שם הילולא.
מעשה (מובא בספר פדה את אברהם) בתלמיד חכם בשם רבי משה סבג שהיה בתחילה אברך הלומד בישיבת פורת יוסף. אביו היה נוהג בכל יום שישי ללכת לציון האור החיים ללמוד שם בספר אור החיים ולהדליק נר. לימים בנו רבי משה סבג לא קיבל אישור פטור מהצבא התורכי שהיה בארץ ולכן גוייס. מטבעו היה חלש. הצבא החליט שכל מי שגוייס ילך רגלית לסוריה. דרך באר שבע. ומי שלא יכול שאת, הקצין נותן לו בעיטה. ואם לא יכול בכל זאת משאירים אותו באמצע הדרך וממשיכים. בדרכם רבי משה סבג לא יכל עוד ללכת. הקצין בעט בו. אך הוא נפל מעולף. המתגייסים המשיכו בהליכה בלעדיו. לאחר זמן הוא התעורר ומצא עצמו לבד באמצע המדבר ללא מים, ועומד למות. נזכר שאביו היה לומד בספר אור החיים והחל צועק, רבי חיים תציל אותי רבי חיים תציל אותי!!! וכך נפל שוב מעולף. לפתע הרגיש שמשהו  נוגע בידו ושואל אותו מה קרה לו? והוא ענה שהוא מעולף באמצע המדבר ואינו יודע מה לעשות. אמר לו האיש, לך לחאלב ותלמד בישיבה 4 שנים ואחר כך תחזור לירושלים. שאל אותו מי אתה? ענה לו חיים!!! אמר לו הדרך רחוקה? ענה לו הרב- לא, הנה אתה בשעריי חאלב שבסוריה. הוא הסתובב ומצא עצמו ממש בשערי חאלב. הסתובב שוב וכבר לא מצא את הרב. מיד הבין שהיה זה רבי חיים בן עטר שניצל בזכותו.
מעשה- ואמר האור החיים לאשתו שאם יבוא יום שתצטרך לצורך פרנסתה למכור את התפלין שלו הרב מסכים, אך בתנאי שלא ידברו שום דיבור חול עם התפילין. ויהי היום, פרנסת האלמנה היתה דחוקה והיא אכן מכרה את התפלין בסכום נכבד, והזהירה את הקונה שאל לו לדבר שוב דברי חולין בזמן עונדו אותם. הקונה נזהר בדבר זה. ויום אחד שכח את התנאי ודיבר מילי דחולין לצורך פרנסתו. מיד הרגיש שינוי בזמן הנחתו את התפילין. שלח את התפלין לבדיקה, ומה גדלה תדהמתו כאשר גילה שהפרשיות מחוקות!!!

זכות הצדיק תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

להורדה היברו בוקס ספר פרי תואר על הלכות יורה דיעה

להורדה היברו בוקס ספר אור החיים חלק א'.
להורדה היברו בוקס ספר אור החיים חלק ב'.


הרב אברהם מלמד - קורות חיים רבינו חיים בן עטר תנ"ו- תק"ג טו' תמוז

 

הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל יט' תמוז - וידאו

הרב בן ציון אבא שאול נולד בירושלים בכט' תמוז ה'תרפ"ד והלך לבית עולמו בי"ט תמוז ה'תשנ"ח (1924-1998)  בגיל 76.

להורדת ספרי אור לציון  היברו בוקס HEBREW  BOOKS  חפש אור לציון

להורדת שיעורים של הרב בן ציון אבא שאול שמע אתר קול הלשון

להורדת הספדים על הרב בן ציון אבא שאול אתר תורה לנד

בגיל 11 נכנס לישיבת פורת יוסף. מוריו היו הרב יעקב עדס וחכם צדקה חוצין והרב עזרה עטייה זכר צדיקים לברכה ועוד. חבריו לספסל הלימודים היו מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א הרב מרדכי אליהו זצ"ל הרב שבתאי אתון ועוד.

הרב למד כבר מצעירותו בהתמדה עצומה מתוך דחק. בזמן נערותו היה לומד תקופה מסויימת עם מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א. והיו הולכים רגלית בכל בוקר לפורת יוסף בעיר העתיקה. לא היו נוסעים באוטובוס בכדי לחסוך בכסף. היו מתפללים בכל בוקר בנץ החמה. לאחר מכן לומדים חברותא לפחות דף גמרא עם תוספות. ובהליכתם בדרך היו חוזרים על פה על כל הסוגיא, כולל התוספות. כל אחד היה אומר תוספות אחד בתורו (סיפר הרב עובדיה יוסף בהספד).

התמדתו של הרב היתה לשם דבר. לאחר נישואיו,  בכל בוקר לאחר תפילת הנץ היה הולך לפורת יוסף. לפני כן קונה לו עוגה, לפת שחרית, והיה לומד בישיבה עד שעה 9:00. בשעה זו היו מגיעים התלמידים, ומיד היה מתחיל הרב בשיעור בדיוק בזמן. בשעה 13:01 היה מסיים את השיעור. דקה לאחר 13:00 בכדי להטות את השעה שיהיה ודאי אחר 13:00. אך היה מקפיד לא להאריך יותר משום טורח ציבור של התלמידים.

כל ימיו השקיע הרב בלימוד לתלמידים ולא רצה להשקיע זמן בכתיבת ספרים. לימים עבר אירוע מוחי, ותקופה מסויימת היה כאבן שאין לה הופכין (כהגדרתו בהקדמה לאור לציון ח-א), וחמותו היתה מטפלת בו.

נזכר הרב שהפני יהשוע היה במצב של סכנה, לאחר שקרס על בנין, ונדר שאם יצא מזה יכתוב ספר, וכן עשה הרב בציון זצ"ל (אור לציון בהקדמה). לאחר שהחלים מעט, קיים את נידרו וכתב את ספרו אור לציון חלק א'.

בכל שבת בצהריים הרב היה מוסר שיעור בבית הכנסת אוהל רחל (שבמשך שנים היה גבאי בית כנסת זה- ויקיפדיה) והיו משתתפים בו שמנה וסלתה של חכמי ירושלים. לימים קיבץ בנו שייבדל לחיים, רבי אליהו אבא שאול, את הכתבים של התלמידים שהיו בשיעור, וכך כתב את ספר אור לציון חלק ב'. לפני ההוצאה לאור השמיעו לפני הרב בן ציון את כל ההלכות הכתובות בספר, והורה הרב היכן לשנות. (מכל מקום דיברתי עם חלק מתלמידיו ולא רצו לסמוך ידיהם על אור לציון חלק ב' כיון שבחלק מההלכות שמעו מפי הרב היפך מה שכתוב בספר). לימים הוציאו גם חלק ג'.

אמנם אור לציון יבמות וכן שביעית, כתב הרב בעצמו.

חכמתו של הרב ניכרת מתוך ספריו, ובפרט מתוך ספר "זכרון הדסה מוסר" שנכתב לאחר שסיכמו תלמידים את שיעורי המוסר שהיה נותן להם בישיבה.
בכל יום שישי היה הרב לומד חברותא יחד עם חמיו רבי יוסף שהרבני מהבוקר ועד כניסת השבת, והרבנית הדסה היתה מביאה להם ארוחת צהריים לישיבה.

מעשה ופעם אחת ירד שלג בירושלים ואי אפשר היה ללכת לישיבה. ישבו הרב בן ציון ומורינו הרב עובדיה בבית הכנסת שושנים לדוד, ולמדו כל אחד מסכת אחת שלמה. שמעתי מהרב יעקב שיכנאזי שהיה תקופה שהרב בן ציון היה ראש כולל ערב. הרב היה לומד במשך שעתיים בזמן הכולל ערב בין 20 ל-30 דף גמרא!!!

היתה לרב חכמה גדולה בפסיקה הלכה למעשה. והיה איש מעשה וחוקר כל דבר עם עד תם. פעם אחת התארח אצל משפחה בנתניה וראה שיש להם אנציקלופדיה. תקופה מסויימת לפני כן הסתפק הרב באיזו הלכה שתלויה במציאות, מיד פתח הרב את האנציקלופדיה בכדי לראות מה כתוב שם בנושא שהסתפק בו בעבר.

היה הרב איש חינוך מיוחד ובעל מידות. פעם אחת שאלו תלמיד בהלכות טהרה. הרב היה עייף ולא רצה לפסוק. אמר לו שאל את רב פלוני. אמר התלמיד, איני רוצה כיון שרב פלוני מיקל מאוד. לאחר שנפרדו, הצטער הרב שלא הוכיח את התלמיד שדיבר בזלזול על רב פלוני. לימים כאשר נפגש עימו אמר לתלמיד, אני רוצה להוכיח אותך אך בתנאי שאתה מסכים מראש לקבל את דברי אם לא, אז לא אגיד לך כלום. התלמיד הסכים מיד. ואז הוכיח אותו הרב, איך הוא דיבר על רב פלוני, שאף שהוא מיקל, מכל מקום אני ואתה יכולים להיות תלמידים שלו,אמר לו. אם כן אל לך לדבר כך, ואכן התלמיד קיבל שלא לחזור לסורו.

הרב היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתוך כבוד גדול. זכורני שבהיותי בגיל 22 הלכתי להתייעץ עימו. היתה אותה שעה הפסקה בפורת יוסף. כאשר פניתי אליו, שאלני, "מה רוצה כבודו?!"

פעם אחת מו"ר אבי הגיע לביתו של הרב ב-22:30 בלילה להתייעץ עימו בענין חלוקת ירושה, שיש מחלוקת בין האחים. הרב קיבלו בספר פנים יפות מתוך נחת, והכניסו לביתו. ובסוף אמר לו שאת חלקו יחלק בין הבנות שלא קיבלו כלום, על מנת שיהיה שלום בין האחים.

היה הרב בעל מידות מיוחדות ובעל ענוה ומבטל עצמו לפני החכמים. 

מעשה ופעם אחת נסע יחד עם מורינו הרב עובדיה יוסף לחו"ל, לכנס תורני. בתפילת שחרית הניח תפלין רש"י ור"ת בנפרד בכדי שלא יהיה שונה מהרב עובדיה שאינו מניחם יחדיו.

ומעשה ושאלו תלמידי פרות יוסף האם מותר להעיר את חבריהם בעזרת הטלפון, והחבר לא ירים את השפורפרת, או שיש בזה גזל של חברת התקשורת. הרב פסק להם שמותר. שאלו את רבי יהודה צדקה זצ"ל ואמר שאין לעשות כן, שאינה הנהגה נכונה להשתמש ללא תשלום. שמע הרב בן ציון וביטל דעתו בפני הרב צדקה.

מעשה ובא אברך ואמר שיש בעיה של  שלום בית. אמר לו הרב, בערבית "כולהו ואחד" דהיינו כל הנשים בדיוק אותו הדבר, אם תתנהג אליה בכבוד ובאהבה ובחיבה, כל הבעיות ייפטרו.  וכך היה.

מעשה ואשה אחת לא נפקדה הרבה שנים, באה לרב בוכה. אמר לה הרב אין מה לעשות!!! וזו המשיכה לבכות. ראה הרב את צערה, אמר- טוב אקבל עלי עוד יסורים בכדי שתתפקדי, לכי לשלום וב"ה כעת חיה תלדי, וכך היה.

היתה לרב ראיה למרחוק. פעם אחת הרב בן ציון מוצפי כתב ספר על אביו הרב סלמן "עולמו של צדיק". כשהראה זאת לרב בן ציון, אמר לו "בשבילך זה ביטול תורה!!!"

הרב היה חסידא קדישא ופרישא (כלשון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בהספד).

רבים נושעים בציון של הרב בסנהדריה.

זכותו תגן עלינו אמן

אברהם מלמד


שעורי הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל

הרב בן ציון אבא שאול קורות חיים - הרב אברהם מלמד

.

 

הרב שלום יוסף אלישיב זצ"ל - קורות חיים כח תמוז

הרב שלום יוסף אלישיב זצ"ל נולד בשת תר"ע והלך לבית עולמו בכ"ח תמזוז בשנת תשע"ב  בהיותו בן 102 שנים

הרב שלום יוסף אלישיב זצ"ל ויקיפדיה מסע ההלויה הרב אלישיב זצ"ל לחץ כאן עוד סרטי וידאו של מורנו הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל קורות חיים - הרב שלום אלישיב זצ"ל כל ימיו עוסק בתורה בהתמדה עצומה. הרב היום למעלה מגיל מאה. הרב יוסף שלום אלישיב קורות חיים הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'תר"ע 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא תלמיד חכם עצום ופוסק הלכה נודע. נחשב לבכיר הרבנים בקרב החרדים הליטאים ומכונה בקרב ציבור זה "מרן" ו"פוסק הדור".  קורות חיים הרב שלום אלישיב תולדות חייו  הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. כאשר כהו עיניו של הסב הוא הכתיב חלקים מהספר לנכדו הצעיר ‏[1]. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע".‏[2] ב-1924 החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב לשיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין. מי ששידכם ואף סידר את הקידושין היה הרב הראשי האשכנזי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.‏[3] בשנת תרצ"ח (1938) הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים.[4] הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף בתפילות בית הכנסת ומוסר בו שיעור גמרא מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת תשובה, מכירת חמצם של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת ה'תשי"א לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏‏[5] מינויו התאפשר תודות לרב יצחק הרצוג, הרב הראשי לישראל דאז, אשר חיבב מאוד את הרב אלישיב ומינהו לדיין[6]. הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת 1974. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית.‏[7] למרות התנגדות הרב מבריסק ועוד כמה רבנים למוסדות הרבנות הראשית. בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, שהיה שנוי במחלוקת הלכתית והרב אלישיב נטל בו חלק פעיל, הוא פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר. בשנת תשמ"ח (1988) נענה להזמנת הרב שך לכהן כאחד ממנהיגי דגל התורה שהוקמה באותה תקופה.  דרך לימודו הרב אלישיב עם נכדו - הרב שלמה קנייבסקי. הרב אלישיב הוא אוטודידקט שלא רכש את השכלתו בלימוד מסודר בישיבות, אלא בעיקר על ידי לימוד עצמי. עם זאת את המסורת בפסיקת הלכה קיבל באמצעות שימוש חכמים, כמקובל, בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי (שכונה "הרב מטפליק"), וכן אצל גאב"ד העדה החרדית בירושלים - הרב זליג ראובן בנגיס. קשה לקבל אינדיקציה ברורה לדרך לימודו, משום שהוא מוסר רק שיעור שמיועד לבעלי רקע תורני מוגבל, ורק בעקבות דרישה ציבורית העלה מעט את רמת השיעור. עם זאת קיימים מאפיינים מספר בשיטת לימודו: הרב אלישיב הוא פשטן - אין לו אלא הטקסט לפניו, והוא מפריד את ניתוח הטקסט מניתוח רוח הדברים. הרב אלישיב אינו עוסק בפומבי בעניינים קבליים, אך מקובל בציבור הליטאי כי הוא מבין בתחום זה.‏[8]  מנהיגותו של הרב אלישיב סגנון התנהלותו של הרב אלישיב מסוגר: הוא אינו מרבה להופיע בציבור, אינו נואם באירועים שבהם הוא מופיע, אינו כותב ספרים (למעט ספרים שמוציאים בשמו תלמידיו) וגם אינו חבר באופן רשמי במועצת גדולי התורה של דגל התורה - על אף שהוא המנהל בפועל את ישיבותיה.‏‏‏[9] עמדותיו נחשבות שמרניות. כך לדוגמה הוא התנגד לכמה רפורמות שתוכננו בציבור החרדי, ביניהן הקמת מכללות אקדמיות לחרדים, הארכת הלימודים בסמינרים (בתי הספר התיכוניים) לבנות, והתנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת. מאבקו בשימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה היה כרוך בעימות חריף עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון. הרב שטיינמן, הנחשב לבא אחריו בהיררכיית ההנהגה, מתון ממנו, ובעבר ספג את זעם חוגי העדה החרדית על הסכמתו לחוק טל - סוגיה בה דעתו של הרב אלישיב נותרה עמומה. על הרב אלישיב יצא קצפם של החוגים הקיצוניים כאתרא קדישא בשל הסדר פשרה שהסכים לו בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים, שם הוא פסק על פי תשובתו של בעל "חוות יאיר" שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. הפסיקה הובילה למתיחות בין הליטאים לבין העדה החרדית. בעניין בתי הדין לערעורים, סובר הרב אלישיב כי הם מותרים ואף נצרכים, כל עוד מדובר בבירור הסבירות שבפסיקה הערכאה הקודמת. לאור זאת שימש בעצמו כדיין בבית הדין הגדול‏[10].  עמדות פוליטיות מעורבותו הראשונה בתחום הפוליטי הייתה ב-1988 כאשר תמך ברב שך בהקמת מפלגת "דגל התורה". עם זאת, בשנים בהן היה הרב שך מעורב בפוליטיקה, הייתה השפעתו של הרב אלישיב בפוליטיקה הארצית משנית. עם זאת, בפוליטיקה הירושלמית הייתה לו השפעה רבה, ובשנת 1993 הוא עמד מאחורי הברית שכרתו החרדים עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר ירושלים. ב-1999 הוא הסכים למהלך שהוביל הרב שטיינמן להצטרפות יהדות התורה לממשלת אהוד ברק, על אף שתיק החינוך הופקד בידי איש מרצ. עם פטירתו של הרב שך בשנת 2001, ירש הרב אלישיב את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי ומפלגתו "דגל התורה" לצד הרב שטיינמן. על אף שכוחה האלקטורלי של "דגל התורה" לא עולה על שני מנדטים, השפעתו הגדולה של הרב אלישיב מאפשרת לו להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לפוליטיקה החרדית ולהתנהלות החרדים מול החילונים. כשהצטרפה המפד"ל לממשלת שרון ב-2003 בה הייתה חברה גם מפלגת שינוי, הוא הוציא הודעה חריפה ביותר כנגדה וכנגד מנהיגיה. בתחילת 2005 עמד במוקד תשומת הלב הציבורית, כאשר בידו היה להכריע האם דגל התורה תיכנס לממשלה המקדמת את תוכנית ההתנתקות. לאחר שהובטח לו שתוכנית הליבה לא תיושם בבתי ספר חרדיים, הסכים לכניסה לממשלה, על אף לחצים גדולים שהופעלו עליו מצד חוגי הימין. הרב אלישיב הביע את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות בעזה ובשומרון. הוא הורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" להצביע נגד התוכנית ונימק זאת ברצון להעביר בכך מסר לציבור כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים", ו"אנחנו אוהבים את ארץ ישראל".‏[11] בהצבעה האחרונה בנושא בכנסת הוסיף גם כי "מדובר בפיקוח נפש".‏[12] הוא הורה לח"כ אברהם רביץ, נציגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להצביע עם האופוזיציה בעד ההצעה למשאל עם על ההתנתקות,‏[13] למרות איומים מספסלי השמאל בכנסת, כי ינצלו את החוק התקדימי לערוך משאלי עם גם בענייני דת ומדינה. עם זאת, סירב הרב אלישיב לעזוב את הקואליציה בשל ביצוע התוכנית. בשנת 2003 אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות העיר ירושלים. החלטה זו נחשבת תקדימית, לאור המדיניות שהייתה מקובלת קודם לכן בקרב החרדים האשכנזים שלא ליטול תפקידים פוליטיים בכירים בערים שאינן חרדיות.‏[14] החלטתו היא שהביאה באותה שנה למינויו המפתיע של הרב יונה מצגר כרב האשכנזי הראשי. ההחלטה גררה ביקורת קשה מצד גורמים דתיים לאומיים. הרב רא"ם הכהן טען כי "שמו שם אשרה (מסמלי העבודה הזרה) - כשכולם מסכימים שמדובר ב"עם הארץ" מדאורייתא ומדרבנן". לדברי העיתונאי אבישי בן-חיים, תמיכת הרב אלישיב במינוי נבעה מחשש לחידושים הלכתיים שהיה מנהיג המועמד האחר לתפקיד, הרב יעקב אריאל.‏[15] יש הטוענים שהמניע העיקרי לפעילותו בנושא, היה הרצון לביטול השימוש בהיתר המכירה בשנת השמיטה. היו שהאשימו את הרב יוסף אפרתי בסערה סביב היתר המכירה, ותלו אותה באינטרסים כלכליים שיש לו בנידון. האשמת הרב אפרתי בניהול מניפולטיבי של חצר הרב אלישיב הושמעה לא פעם בציבור החרדי.‏[16] בבחירות 2003 לראשות-העיר בני ברק, המחולקת ברוטציה, החליט הרב לקיים את ההסכם ולהפקיד את המשרה בידי מועמד אגודת-ישראל, הרב ישכר פרנקנטהל. בניגוד לנוהגו, הוא הצטרף לעמדת הבד"צ של העדה החרדית הגורסת שיש להלחם כנגד היערכות מצעד הגאווה בירושלים, ושלא כדעת האדמו"ר מגור יעקב אריה אלתר שגרס שיש להימנע מכך, כדי שלא למשוך תשומת לב למצעד. כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע הרב אלישיב את התנגדותו לאפשרות של חלוקת ירושלים, הצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל" וקרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התוכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים. לקראת בחירות 2009 התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שטיינמן בשאלת זהות נציגה השלישי של דגל התורה ברשימת יהדות התורה לכנסת. הרב אלישיב תמך במנחם כרמל בעוד שהרב שטיינמן תמך ביעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית. בסופו של דבר הרב שטיינמן ויתר, וכרמל שובץ במקום השביעי ואילו גוטרמן במקום השמיני ברשימה המשותפת.  הסכמות בזכות מעמדו, להסכמה של הרב אלישיב משקל רב. בין השאר נתן הסכמה לש"ס שוטנשטיין, אף שהרב שך התנגד לפירוש זה. בשנים האחרונות אינו כותב הסכמות כלל, אך יצא מגדרו פעמים בודדות, בהן כתב הסכמה לגר"מ גרוס על ספר בדיני טהרת המשפחה, עוד הסכמה כתב לאחרונה לנכד של אחיין שלו, בחור מהישיבה בכפר חב"ד, אליהו צבי יעקובוביץ, שהוציא ספר חידושים על מסכת כתובות בשם "ביכורי אליהו". כן כתב הסכמה לאחד מאנשי ביתו, הרב חיים שרמן, שהוציא מחדש את פירוש המשנה לרמב"ם.  משנתו ההלכתית הרב אלישיב השיב במהלך חייו מאות תשובות בכתב ואלפי תשובות בעל פה. כיום הוא אינו משיב בכתב אלא לעתים נדירות, כדוגמת פרשת הפיאות שמקור שערן בטקסי פולחן בהודו, שם השיב בעצמו תשובה הלכתית האוסרת על השימוש בהן. מקרה זה מייצג את דרך פסיקתו של הרב אלישיב הנוטה להחמיר. בניגוד לדעת פוסקי הלכה אחרים, דעתו היא שחילונים כיום אין דינם כתינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת.‏[17] במצוות התלויות בארץ הוא רואה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו - הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו - רבה של ארץ ישראל). למרות הסתמכותו על החזון איש הוא נוטה להקל יותר ממנו במצוות התלויות בארץ.[דרוש מקור] דיני נפשות כפוסק בין החשובים שחי כיום מגיעות לרב אלישיב שאלות רבות העוסקות בחיי אדם, ויש לו פסיקות רבות בנושא. אחת מפסיקותיו הידועות היא איסור על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת מוות מוחי. הרב אלישיב הגדיר ניתוק כזה כרצח. פסיקה מקורית נוספת שלו עוסקת ברמת הסיכון שמותר ליטול בכניסה לניתוח; הוא נשאל אודות ילד חולה בהידרוצפלוס, שהיה צריך להיכנס לניתוח קוסמטי שהיה כרוך בסיכון חיים. הרב אלישיב פסק שמותר להיכנס לניתוח אך ורק כאשר מדובר בניתוח שהרופא המנתח עומד לשלם מחיר אישי עבור טעות אפשרית שהוא עלול לעשות, אך במקרה הנוכחי של הילד החולה בהידרוצפלוס, ההורים לוקחים את הסיכון מראש מכיוון שהילד מכביד על חייהם האישיים, והם לא יתבעו את הרופא על רשלנות, ומכיוון שכך חל איסור להיכנס לניתוח.‏[18] עוד פסק מקורי של הרב אלישיב מתייחס לאישה שתפוקת ליבה הייתה 10 אחוזים מהתצרוכת, ונשלחה לחו"ל לצורך השתלת לב. כאשר האישה הגיעה לחו"ל היא החלה פתאום להרגיש טוב, אך אף על פי כן הרופאים המליצו על הניתוח. היא פנתה לרב יצחק זילברשטיין והביעה חשש שהרופאים טועים. הרב זילברשטיין הפנה שאלה זו לרב אלישיב, שפסק כי ניתן לנתח רק אם הרופאים בחו"ל יוכלו להסביר מדעית לעמיתיהם הישראלים את השוני שחל במצבה של האישה, אך אם אין להם הסבר לשינוי זה - אין לנתח.‏[18]  צאצאיו ותלמידיו הרב אלישיב אלמן ואב ל-12 ילדים: הרב משה אלישיב - הבכור, חתנו של הרב חיים ברים. בת-שבע - נשואה לרב חיים קנייבסקי הנחשב לאחד מגדולי הדור (בנו של "הסטייפלר" הרב יעקב ישראל קנייבסקי). לאה (תרצ"ח - ח' סיון תש"ע)‏[19] - הייתה נשואה לרב עזריאל אוירבך (בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך). גיטה - נשואה לרב בנימין רימר (משגיח בישיבת טשעבין וראש ישיבת "קרית מלך" בבני ברק). שושנה (נפטרה בשנת תשנ"ח) - הייתה נשואה לרב יצחק זילברשטיין. דינה עטיל - נפטרה. הייתה נשואה לרב אלחנן ברלין. שרה רחל - אלמנת הרב יוסף ישראל ישראלזון (נפטר בי' בשבט ה'תשס"ט). שלמה אלישיב - רב בית המדרש "תפארת בחורים". חותנו הוא הרב תנחום דונין. אברהם אלישיב - משמש את הרב בביתו, חתנו של הרב זיידל הייזלר. הרב בנימין אלישיב - מחבר ספרי "יד בנימין" על התלמוד הבבלי. חותנו הוא הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. יצחק - נפטר בילדותו. רבקה - נהרגה בגיל שנה וחצי בעת מלחמת השחרור מפגיעת פגז ירדני. בשנת 2009 נולד לרב אלישיב נכד-נין (דור שישי), מצאצאיה של בתו הרבנית בת שבע קנייבסקי.‏[20] לרב אלישיב תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם משמש כעוזרו האישי ("משמש", בעגה החרדית). בין תלמידיו: הרב בן ציון הכהן קוק המוציא את ספרי פסקי ההלכה שלו; הרב צבי וובר רב בנווה יעקב וחבר בד"ץ שארית ישראל; הרב משה מרדכי קרפ - רב במודיעין עילית; והרב צבי וייספיש - ראש ישיבת הר"ן.  כתביו כתביו של הרב אלישיב קובצו על ידי תלמידיו: קובץ תשובות - שו"ת שלושה חלקים. הערות - סדרת ספרים המכילה סיכומי שיעורים שנתן הרב על מסכתות התלמוד הבבלי. הגדה של פסח מבית רבינו הגרי"ש אלישיב - יצא לאור לקראת פסח תשס"ו מקורות: ויקיפדיה