 |
| Andreas F. Borchert CC ויקיפדיה |
כאשר הגיעו לפרעה בכדי לגאול את העם היה אהרן בן 83 שנה, ואילו משה היה בן 80. בשעה שפרש עמרם אביו מיוכבד אימו, אמרה מרים לאביה "שלך קשה משל פרעה, פרעה גזר על הזכרים ואתה גזרת גם על הזכרים וגם על הנקבות, עמד והחזיר את יוכבד, באותה שעה היו אהרן ומרים שושביני הכלה. וכך נולד משה רבינו.
אהרן הכהן הוא סמל לעבודת המידות- "וראך ושמח בליבו" לכן זכה שיתנו על ליבו את החשן. שאף שהיה משה צעיר ממנו לימים, עם כל זאת כאשר בחר ה' יתברך את משה לגאול את עם ישראל, שמח אהרן אחיו. וכיון שעם ישראל והתורה וה' הכל אחד, לכן אהרן הוא האיש הנבחר לעבוד במשכן, וכן זרעו אחריו.
ולכן הוא גם סמל לאהבת הבריות. כמו שאומרת המשנה באבות פרק (א',יב') "הילל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" בכדי לעשות שלום, חייב לרדוף אחריו, ולא לחכות שיגיע השלום אליו. דהיינו כאשר ישנם ניצים, אל לו לרב לחכות שיחליטו לעשות שלום, ולכן יגיעו לרב בכדי למצוא פשרה, אלא על הרב לרדוף אחרי השלום, ולהגיע לניצים ולפשר ביניהם.
וכמו שכתוב באבות דרבי נתן (יב' ,ג') שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר "אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר "אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה.
הרי שאהרן בחכמתו היה פונה לכל אחד מן הניצים, ומביאו לידי רצון לעשות שלום.
ולא עוד אלא אף היה מקרב את ישראל לאביהם שבשמים (אבות דרבי נתן דלעיל) רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר "ורבים השיב מעון"- כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע לו באדם באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. הרי שהיה איש שעושה שלום בכל המישורים הן בין אחד לחברו הן בין אדם למקום, והן שהיה שמח בהצלחתם של הבריות (ראך ושמח בליבו), ולכן זכה שמזרעו יקריבו את הקרבנות. שהרי בקרבן שלמים אמרו רבותינו (במסכת ביצה) קרבן שלמים נקרא כך כיון שמשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים שכולם שמחים חלק מקבל הכהן, חלק ישראל, וחלק עולה כליל לה'.
אמרו חז"ל פעם כתוב וידבר אל משה ואהרן ופעם כתוב וידבר אל אהרן ומשה, אלא מלמד ששקולים זה כנגד זה בשוה.
ושואל הסטייפלר זצ"ל איך יתכן שהרי משה קיבל את התורה מסיני, ואילו אהרן היה רק חלק צדדי בגאולה שהלך יחד עם משה ודיבר עם פרעה? אלא תירץ הרב- שכל יהודי הוא בשליחות, וכיון שעשה את השליחות שלו כיאות, הרי שהוא נחשב כמשה!!!
לאהרן הכהן היו ארבעה בנים נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר. כאשר נכנסו נדב ואביהו והקריבו אש זרה, אמרו חז"ל שנשרפו שריפת נשמה וגוף קיים. ומה כתוב לאחר מכן- וידם אהרן. מידת שתיקה זו היא סמל לקבלת היסורים מאת ה' יתברך בהכנעה. שאף שלא מבינים, ואף שהדבר קשה מאוד, עם כל זאת וידום אהרן.
כאשר נפטר אהרן עשו לו אבל 30 יום, וכולם היון עצבים, כיון שהיה משים שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו. וכן כתב בשולחן ערוך בסימן תק"פ שמותר להתענות בראש חדש אב, אף שלא מתענים בראש חדש, כיון שזו פטירתו של אהרן.
פטירתו של אהרן הכהן היתה בא' אב במיתת נשיקה ומקום קבורתו הוא "הר ההר". המסורת היא שמקום זה הוא בירדן. קו אוירי בין בית שאן לבקעה. ויש המפקפקים בכך, מכל מקום המסורת היא אכן כך.
אהרן ניפטר בשנת ה-40 לצאת ישראל ממצרים (במדבר לג') והיה בן מאה עשרים ושלש בפטירתו. ומביא רש"י בשם המדרש שאמר לו משה עלה על המיטה, ועלה, פשוט בגדיך ופשט, עצום עיניך ועצם, ויצאה נשמתו, והיה משה רבינו מתאוה לאותה מיתה. מיד שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד שהיו מגנים על ישראל בדרך בצאתם ממצרים ושמעו זאת הכנענים ובאו להילחם עם ישראל.
אהרן זכה להיות אחד משבעה רועים נאמנים שאנו זוכים שמבקרים אותנו באושפיזין של הסוכה.והוא מסמל את מידת ההוד.
זכותו תגן עלינו אמן.
קורות חייו של אהרן הכהן
