‏הצגת רשומות עם תוויות אב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אב. הצג את כל הרשומות

10 באוג׳ 2016

אהרן הכהן א' אב פטירת אהרן הכהן בגיל 123 בהר ההר.וידאו

Andreas F. Borchert CC ויקיפדיה
אהרן הכהן ע"ה השלום אחיו של משה רבינו ע"ה וגדול ממנו בשלש שנים.
כאשר הגיעו לפרעה בכדי לגאול את העם היה אהרן בן 83 שנה, ואילו משה היה בן 80. בשעה שפרש עמרם אביו מיוכבד אימו, אמרה מרים לאביה "שלך קשה משל פרעה, פרעה גזר על הזכרים ואתה גזרת גם על הזכרים וגם על הנקבות, עמד והחזיר את יוכבד, באותה שעה היו אהרן ומרים שושביני הכלה. וכך נולד משה רבינו.
אהרן הכהן הוא סמל לעבודת המידות- "וראך ושמח בליבו" לכן זכה שיתנו על ליבו את החשן. שאף שהיה משה צעיר ממנו לימים, עם כל זאת כאשר בחר ה' יתברך את משה לגאול את עם ישראל, שמח אהרן אחיו. וכיון שעם ישראל והתורה וה' הכל אחד, לכן אהרן הוא האיש הנבחר לעבוד במשכן, וכן זרעו אחריו.
ולכן הוא גם סמל לאהבת הבריות. כמו שאומרת המשנה באבות פרק (א',יב') "הילל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" בכדי לעשות שלום, חייב לרדוף אחריו, ולא לחכות שיגיע השלום אליו. דהיינו כאשר ישנם ניצים, אל לו לרב לחכות שיחליטו לעשות שלום, ולכן יגיעו לרב בכדי למצוא פשרה, אלא על הרב לרדוף אחרי השלום, ולהגיע לניצים ולפשר ביניהם.
וכמו שכתוב באבות דרבי נתן (יב' ,ג') שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר "אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר "אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה.
הרי שאהרן בחכמתו היה פונה לכל אחד מן הניצים, ומביאו לידי רצון לעשות שלום.
ולא עוד אלא אף היה מקרב את ישראל לאביהם שבשמים (אבות דרבי נתן דלעיל) רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר "ורבים השיב מעון"- כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע לו באדם באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. הרי שהיה איש שעושה שלום בכל המישורים הן בין אחד לחברו הן בין אדם למקום, והן שהיה שמח בהצלחתם של הבריות (ראך ושמח בליבו), ולכן זכה שמזרעו יקריבו את הקרבנות. שהרי בקרבן שלמים אמרו רבותינו (במסכת ביצה) קרבן שלמים נקרא כך כיון שמשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים שכולם שמחים חלק מקבל הכהן, חלק ישראל, וחלק עולה כליל לה'.
אמרו חז"ל פעם כתוב וידבר אל משה ואהרן ופעם כתוב וידבר אל אהרן ומשה, אלא מלמד ששקולים זה כנגד זה בשוה.
ושואל הסטייפלר זצ"ל איך יתכן שהרי משה קיבל את התורה מסיני, ואילו אהרן היה רק חלק צדדי בגאולה שהלך יחד עם משה ודיבר עם פרעה? אלא תירץ הרב- שכל יהודי הוא בשליחות, וכיון שעשה את השליחות שלו כיאות, הרי שהוא נחשב כמשה!!!
לאהרן הכהן היו ארבעה בנים נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר. כאשר נכנסו נדב ואביהו והקריבו אש זרה, אמרו חז"ל שנשרפו שריפת נשמה וגוף קיים. ומה כתוב לאחר מכן- וידם אהרן. מידת שתיקה זו היא סמל לקבלת היסורים מאת ה' יתברך בהכנעה. שאף שלא מבינים, ואף שהדבר קשה מאוד, עם כל זאת וידום אהרן.
כאשר נפטר אהרן עשו לו אבל 30 יום, וכולם היון עצבים, כיון שהיה משים שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו. וכן כתב בשולחן ערוך בסימן תק"פ שמותר להתענות בראש חדש אב, אף שלא מתענים בראש חדש, כיון שזו פטירתו של אהרן.
פטירתו של אהרן הכהן היתה בא' אב במיתת נשיקה ומקום קבורתו הוא "הר ההר". המסורת היא שמקום זה הוא בירדן. קו אוירי בין בית שאן לבקעה. ויש המפקפקים בכך, מכל מקום המסורת היא אכן כך.
אהרן ניפטר בשנת ה-40 לצאת ישראל ממצרים (במדבר לג') והיה בן מאה עשרים ושלש בפטירתו. ומביא רש"י בשם המדרש שאמר לו משה עלה על המיטה, ועלה, פשוט בגדיך ופשט, עצום עיניך ועצם, ויצאה נשמתו, והיה משה רבינו מתאוה לאותה מיתה. מיד שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד שהיו מגנים על ישראל בדרך בצאתם ממצרים ושמעו זאת הכנענים ובאו להילחם עם ישראל.
אהרן זכה להיות אחד משבעה רועים נאמנים שאנו זוכים שמבקרים אותנו באושפיזין של הסוכה.והוא מסמל את מידת ההוד.
זכותו תגן עלינו אמן.
קורות חייו של אהרן הכהן


ההילולה של רבינו האר"י ז"ל ה' אב - רבינו האר"י הקדוש


ציון האר"י הקדוש בצפת
רבינו יצחק לוריא נולד בירושלים (שם הגדולים) בשנת רצ"ד והלך לבית עולמו בשנת של"ב (1534-157) בהיותו בגיל 38. נולד לאביו רבי שלמה שהיה ממוצא אשכנזי, אימו היתה ממוצא ספרדי. והיה ממשפחת מהרש"ל. הרב התייתם בגיל צעיר מאביו, ויחד עם אימו עברו למצרים שם חי אצל דודו רבי מרדכי פרנסיס. למד אצל רבי בצלאל אשכנזי בעל השיטה מקובצת עד גיל 18. לאחר מכן השקיע את רב ימיו ללימוד קבלה. עד שעלה והתעלה וזכה ללמוד מפי אליהו הנביא זכור לטוב.
רבינו האר"י ז"ל אמר לתלמידו רבינו חיים ויטאל זצ"ל, שזכה לכל המעלות בזכות הלימוד מתוך עמל רב, עד כדי שהיה מזיע. וכן בגלל שהיה עושה את המצוות מתוך שמחה רבה מאוד מאוד. וכאשר היה הולך לקנות אתרוג למשל: היה פותח את הארנק למוכר ומורה לו לקחת כמה שהוא חפץ, כפי מה שמגיע לו לדעתו. ולא היה כלל מתווכח על המחיר. (שבחי האר"י).
כתב הרב חיד"א בשם הגדולים שהאר"י ז"ל היה ניצוץ משה רבינו ע"ה. וכן ניצוץ רשב"י ורמוז בתהלים ס"ח "עלית למרום שבית שבי" ר"ת שמעון בן יוחאי וכן שב"י למפרע יצחק בן שלמה. ראשי תיבות אר"י הם "אדוננו רבי יצחק".
בגיל 36 עלה לצפת ולמד קבלה מפי רבי משה קורדוירו, ולימים אמר לרמ"ק שעלה מקהיר רק בכדי ללמוד ממנו קבלה.
לאחר פטירתו של הרמ"ק האר"י התפרסם מאוד בחכמת הקבלה ובמשך שנה וחצי לימד קבלה את רבי חיים ויטאל. מהרח"ו רצה לזכות את הרבים ולכן הביא עימו לשיעור עוד חברים, אך האר"י הסביר לו שזמנו מצומצם וכל תכלית ביאתו לעולם היא בכדי ללמד את מהרח"ו קבלה, ולכן שלא יביא עימו עוד חברים. וכן הסביר שרק הוא יורד לסוף דעתו ומבין דבריו, ולא שאר החברים.
הרמ"ק הקדוש בא בחלום למהרח"ו ואמר לו שקבלת האר"י פנימית ואמיתית ושם בעולם הבא הוא לומד חכמת הקבלה על דרך רבו האר"י ז"ל.
בתחילה כאשר הגיע מהרח"ו לרבינו האר"י שאל אותו פירוש של קטע בזהר הקדוש. מהרח"ו הסביר בדרך שלו, ורבינו האר"י אמר לו 6 פירושים. ואמר לו שאלו כנגד ששת ימי החול, יש עוד פירוש כנגד יום השבת. אך לא יגלה לו פירוש זה. הלך מהרח"ו לביתו עצב ועשה תענית. למחרת קרא לו רבינו האר"י, ואמר לו שלא ידאג כיון שילמד אותו כל מה שיודע.
בתחילה מה שהיה מלמד את מהרח"ו היה שוכח, ולכן לקחו לכינרת, ושטו בספינה עד מקום הידוע לאר"י לקח מים מהכינרת בירך עליהם ונתן גם למהרח"ו לשתות. מכאן ואילך זכר מהרח"ו כל מה שלמד, כיון שהמים היו מבארה של מרים!!!.
כאשר נפטר רבינו האר"י היה מהרח"ו בסף הכל בן 29 שנים כיון שנולד בשנת ש"ג (שם הגודלים).
אביו של מהרח"ו רבינו יוסף ויטאל זצ"ל היה כותב תפילין בקדושה וטהרה. רבי יוסף קארו אמר למהרח"ו בשם המגיד, שעל התפילין של אביו מתקיים חצי עולם!!! (שם הגדולים ע' יוסף ויטא"ל).
זכורני ימים מקדם לפני כ-15 שנה ביקשו, שאעביר קורס לסופרי סת"ם בהלכה מטעם משרד העבודה והרוחה, שבראשו עמד באותו זמן ר' אליהו ישי. לצורך כך היה צורך ליסוע ג' פעמים בשבוע לעיר נתיבות. הרב משה פנירי אמר לי שלדעתו חכם בן ציון זצ"ל היה מורה לי לא לקבל את ההצעה כיון שאני צעיר וכדאי שאשקיע עוד בתורה. פניתי בשאלה למורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א, ובקבלת הקהל בימי שישי נכנסתי לקודש. הרב עובדיה שליט"א אמר לי "על התפילין של אביו של מהרח"ו עומד חצי עולם. אמור לרב פנירי, וכי לא מספיק לו שעליך יעמוד חצי עולם כיון שיכתבו תפילין מהודרות. ולכן הורה לי לקבל את ההצעה. אך הזהיר שיש לדבר עם הסופרים גם על יראת שמים. שכיון שמתעסקים במקצוע זה הרבה שנים, יכולים לאבד את הרגש. ואמר- כתוב שהגר זילזלה בשרה "ותקל גבירתה בעיניה" כיון שהיתה רגילה אצלה. כך גם הסופרים.
לימים הדבר לא יצא לפועל, אז זכיתי ללמוד אורחות חיים.
רבי משה אלשיך רצה ללמוד גם קבלה אצל רבינו האר"י אך זה אמר לו שבגלגול הקודם למד קבלה ובא כעת בכדי לתקן את חלק הדרוש. רבי משה לא קיבל את הדבר וביקש בכל זאת להגיע לשיעור. הרב הגיע לשיעור ביום שישי, ומיד בתחילתו נפלה עליו תרדמה, ובסיומו, התעורר. אמר לו רבינו האר"י הלוא אמרתי לך שאין לך חלק בקבלה בגלגול זה.
פעם אחת האריך מאוד רבי יוסף קארו בתפילה. רבינו האר"י הרגיש ברוח הקודש מה הסיבה, ולכן הורה לשמש ללחוש לו באוזן דבר מה בהלכות יבמות. כך עשה, ומיד סיים הלה את התפילה. לאחר מכן סיפר רבי יוסף קארו, שהתספק בענין עגונה, וחיפש לה היתר, ושכח עצמו בתפילה, ולאחר שלחש השמש את הדבר באוזנו, מצא פתרון וסיים את התפילה.
פעם אחת הגיע מהרח"ו לרבינו האר"י אמר לו הרב שכתוב על המצח שלו שבאותו יום נכשל באכילת תולעים שהיו בדבר מאכל שאכל.
בכל ערב שבת כשהיה מקבל שבת היו באות אליו נשמות ומתחננות שיתקן אותם.
פעם אחת למד עם תלמידיו בשדה בערב שבת, לפתע אמר להם "בואו נעלה לירושלים ותגיע הגאולה" אמרו חלק מהתלמידים- רק נודיע לאשה בבית אמר רבינו האר"י- עברה השעה, כיון שסרבתם לבוא מיד.
פעם אחת ישבו ללמוד עם רבינו האר"י לפתע הפסיק הרב את השיעור ואמר שישנו עני מרוד בצפת שפרנסתו משאיבת מים והוא בכה לקב"ה ולכן ישנה גזרה של ארבה. מיד ציוה לאסוף כסף מהחברים שיתנו לו צדקה. התלמיד רבי יצחק לקח את המעות ונתן לו בכדי שיקנה כד חדש. רק שיתפלל שתיתבטל הגזרה, וכך עשה. לאחר זמן ראו שמגיע ארבה לעיר צפת, התלמידים פחדו, אך הרב הרגיע אותם, שלא ידאגו, ואכן הגיע רוח סערה ולקחה את הארבה מצפת.
לימים היתה מחלוקת בין נשות תלמידי רבינו האר"י כיון שהיו גרים יחדיו בחצר אחת, ונעשתה מחלוקת גדולה. אמר רבינו האר"י בעקבות מחלוקת זו, נגזרה הגזרה, והגיעה שעתו לעזוב את העולם. וכך היה וימים לאחר מכן, שבק כל חי רבינו האר"י בהיותו רק בן 38 שנים.
מהרח"ו הספיק ללמוד מרבינו האר"י בסך הכל שנה וחצי. לפני פטירתו ציוה מהרח"ו לגנוז את הספרים שכתב. אך הכתבים נמצאו לאחר מכן ונתפרסמו. וכל חכמת הקבלה של רבינו האר"י ז"ל שיש בידינו כיום, הם מהכתבים של מהרח"ו. כשהעיקרי שבינהם הוא ספר עץ חיים. בנוסף לספרים רבים אחרים. שער הכוונות שער רוח הקודש ועוד.
שאלו תלמידיו מדוע אינו כותב ספרים? והשיב שלא היה לו אפשרות כי תיכף נפתחים לו מעינות החכמה ואין לו כח לכתוב. ואפילו כשהיה מדבר היה לו טורח למצוא צנור קטן לדבר אליהם.

הבעל שם טוב הקדוש
פעם אחת כשהיה ישן בשבת שפתותיו היו רוחשות, התקרב תלמיד לשמוע, ונעתורר הרב. אמר לו "שרא ליה מארי כי עתה קיבלה נשמתי רזין עילאין, צריך כמה שנים לאמרם ובעבור כבודו נתעוררתי. והסביר בשם הגדולים שרק החומר העכור הוא המעכב וכמו שכתוב אצל דוד וילך דוד אל שמאול בניות "מלמד שלמד דוד באותו לילה מה שתלמיד ותיק אינו לומד במאה שנה.
אומרים המקובלים שרבינו האר"י ז"ל בא שוב לעולם בגלגול של רבינו הרש"ש רבי שלום שרעבי.
הבעל שם טוב הקדוש אמר שרבינו האר"י ז"ל הוריד לעולם את חלק הרוח (הלימוד) של חכמת הקבלה, והוא הבעש"ט את חלק המעשה של הקבלה.
להורדה חינם שער הכוונות לרש"ש
להורדה חינם ספר עץ חיים למהרח"ו
להורדה חינם פרי עץ חיים למהרח"ו
להורדה חינם 28 ספרי קבלה -לאחר המעבר חפש "קבלה"
להורדה חינם 300 ספרי חסידות
114 ספרים הקשורים לזהר, זהר סיפורי הזהר מדרשים ועוד לאחר המחבר חפש "זהר"
להורדת הזהר כטקסט הורד תקליטור תורני תורת אמת חינם
זכות הצדיקים יגן עלינו אמן
קורות חיים של רבינו האר"י ז"ל 111

החוזה מלובלין- רבי יעקב יצחק מלובלין- ט' באב תק"ה- תקע"ה וידאו

 Krzysztof Schabowicz הזכויות שמורות ויקיפדיה
רבי יעקב יצחק מלובלין המכונה "החוזה מלובלין" נולד בשנת תק"ה והלך לבית עולמו בגיל שבעים בשנת תקע"ה (1745-1815).
החוזה מלובלין נקרא כך כיון שעיניו הקדושות היו רואות למרחקים, וכן היה אומר לחסידיו עתידות כמו חוזה (נביא) ולכן קראו לו בשם זה.
בכדי לקדש את עיניו, הרב שם כיסוי על על עיניו במשך שנים רבות, ולימים כאשר הוריד את הכיסוי, איבד את חוש הראות. אך היה רואה למרחקים בראיה רוחנית.
בתקופתו היה חי הרב עזריאל הורביץ זצ"ל מי שכונה בעל "ראש הברזל" שהיה מתנגד לדרכי החסידות. ופעם שפגש את החוזה אמר לו: הרי מגיעים אליך החסידים כיון שחושיבים שאתה בר אוריאן, אם תודיע לחסידיך שאין בך תורה כלל, הרי שלא יגיעו. וכך שמע החוזה לעצתו, ובשבת הודיע לקהל חסידיו שאין בו כלל תורה. אך החסידים בשומעם זאת התקרבו אל הרב יותר כיון שראו את רב ענוותו. לאחר זמן שנפגש שוב עם "ראש הברזל" אמר לו- החסידים מתרגמים את דבריך כענוה לכן אמור להם שאתה למדן וידען גדול בתורה. אמר החוזה, תורה איני יודע, אבל גם שקרן אני לא!!!
פעם אחת שיבח החוזה בעל בית פשוט שרצה לעשות מצוה של חסד והיה מחלק מסרקים לכל מי שהיה יוצא מהמקוה. שיבח החוזה מאוד את האיש הפשוט שעושה מעשיו בתמימות.
שמע זאת בעל ראש הברזל וליגלג. והביא ראיה לדבריו מדוד המלך- שהרי מספרת הגמרא שדוד נכנס למקוה ונזכר שהוא ערום מהמצוות עד שנזכר במילה ויצא ואמר "למנצח על השמינית מזמור שיר" ואמרו רבותינו על המילה שניתנה בשמיני. אם כן אם זו מצוה לחלק מסרקים במקוה היה לו לדוד המלך לחלק מסרקים. וכך היתה לו עוד מצוה, אלא ודאי שאין בזה מצוה כלל.
ענה החוזה- כבודו שכח גמרא מפורשת בסנהדרין שאומרת: מלך לא מתרחץ עם אחרים משום כבודו, לכן לא היה יכול לעשות מצוה זו!!!
לימים תלמידי החוזה מלובלין יצאו חוצץ כנגד רבי אריה לייב בעל קצות החושן, וביזו אותו. בעל קצות החושן נידה אותם כפי שכתוב בשולחן ערוך, שרשאי תלמיד חכם לנדות מי שמבזה אותו. התלמידים בצר להם נסעו ללובלין. אך הרב הורה לשמש שלא להכניסם עד עבוד 30 יום, דהיינו ימי הנידוי. כעבור 30 יום, אמר להם החוזה- כתוב יען אשר דיברתי בעבדי במשה- ופירש רש"י משה אף על פי שאינו עבדי, עבדי אף על פי שאינו משה. החלק האחרון מובן, משה עבדי אף על פי שאינו משה, אך החלק הראשון תמוהה, משה אף על פי שאינו עבדי, אם אינו עבדו, אז מה בכך שקוראים לו משה?
והביאור הוא- הסביר החוזה- ישנם שני סוגי צדיקים, ישנו בחינת עבד וישנו בחינת משה. בחינת העבד הוא מי שדבק כל רגע בה' יתברך, אך ישנו בחינה של משה, שכל ימיו עוסק בתורה הקדושה. וזהו בחינת משה. לכן כיון שבעל הקצות הוא בחינת משה, מה לכם לזלזל בכבודו???
רבי אורי מסטרליסק (המכונה- שרף הקדוש) היה אומר על החוזה- לובלין היא ארץ ישראל, חצר בית המדרש שלו היא ירושלים, בית המדרש עצמו הוא הר הבית, דירת החוזה- אולם העזרה וההיכל, וחדר החוזה- היא קודש הקודשים, וה' בעצמו מדבר מגרונו של החוזה מלובלין!!!
סוף ימיו בזמן שמחת תורה, הרב לא שם ליבו, ונפל מהחלון, ונחבל כל גופו, ונפל למשכב.המתנגדים היו שמחים על כך. כשסיפרו את הדבר לחוזה- אמר- כאשר ייפטר מן העולם, כולם יהיו עצבים, ואפילו מים לא ישתו, והחסידים לא הבינו דבריו, אך כאשר נפטר בט' באב הבינו היטב מה היתה כוונתו.
זכות הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.
מקורות: שרי המאה לרב מיימון, ידע אישי.
קורות חיים החוזה מלובלין הרב אברהם מלמד
סיפור השעון של החוזה מלובלין מפיו של יהודה עצבה

רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל - הסטייפלר כג אב

רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסטייפלר זצוק"ל נולד בשנת התרנ"ט (1899) והלך לבית עולמו בכג' אב בשנת 1985 בהיותו בגיל 86.
נולד לברכה וחיים-פרץ קנייבסקי,חסיד צ'רנוביל. מצעירותו היה מתמיד גדול. למד בישיבת נובהרדוק, בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחר כך בביאליסטוק. נישא למרים קרליץ, אחותו של רבי אברהם ישעיה המכונה החזון אי"ש.
בשנת 1934 עלה לארץ ישראל וגר בבני ברק. מיד עם בואו התמנה לעמוד בראשות ישיבת בית יוסף.
על מסירות נפשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי הסטייפלר זצ"ל לשמירת השבת במסגרת פעילותו כחייל בצבא הרוסי, מסופר בספר תולדותיו תולדות יעקב, באחד מלילות שבת הקרים שברוסיה, הוצרך לשמור על המחנה. הסדר היה שהחייל השומר לובש מעיל פרוה עבה במשך זמן שמירתו, ובהתחלף המשמרת היה מעביר החייל את המעיל לבא אחריו. החייל שרבינו החליפו היה גוי, ובגמר משמרתו הוריד את המעיל ותלאו על האילן שצמח שם, רבינו הגיע וראה את המעיל. הקור היה עז עד כדי פיקוח נפש, אך אסור להשתמש באילן, ולעבור על איסור דרבנן גם הוא פיקוח נפש אצל רבינו.
חשב לעצמו והחליט להמתין כמה דקות עד שירגיש בעצמו כי הגיע לידי פיקוח נפש, וכך עשה, המתין כמה רגעים, ועוד כמה רגעים, ועוד כמה רגעים, עד שנסתיימה המשמרת, וחזר לצריפו מאושר על שלא נזקק לעבור על איסור דרבנן. שוב מעשה אירע שנצטוו לערוך אימונים בקליעה למטרה בשבת קודש, רבינו כמובן סרב כדרכו, אך המפקד כעס עליו מאד, כיון אליו את רובהו, ואמר לו: אם אינך ממלא אחר הפקודות אטול את נשמתך. רבינו לא התרגש ואמר לו: לך אין זכות להרגני, רק הממונים עליך יכולים להחליט על כך. המפקד בכעסו התקשר תיכף למפקדיו ודיווח להם על התמרדות החייל, והם הורו לו להרוג את החייל אם יסרב לפקודה.רבינו שראה כי אין לו ברירה, "וחי בהם ולא שימות בהם", החל מסתפק ומהרהר כיצד יעשה: נכון שפיקוח נפש דוחה את התורה, אך אפשר שיטול הרובה וירה בו כלאחר יד בשינוי, ואז אין בזה איסור דאורייתא, אבל אם יעשה כך, יצטרך לירות שוב ושוב עד שיקלע למטרה, ואז הוא מרבה בחילולי שבת דרבנן. לבסוף החליט לירות בשינוי, והשליך על ה' יהבו. רבינו היה שמאלי בידיו, נטל את הרובה ביד ימין וירה בלא לכוין כלל אל המטרה. והנה הכדור קלע אל המטרה בדיוק נמרץ, הפלא ופלא ממש. אמר הקב"ה: הוא עשה את שלו ואף אני אעשה את שלי, כדי שלא יצטרך לירות שוב ושוב, ורצון יראיו יעשה. מספר רבי קלמן פינסקי זצ"ל כי המפקד שהרגיש בפליאה, אמר לו: עכשיו רואה אני כי אינך פאנאטי, אלא איש קדוש, ופטרו מאז מאימונים בשבת... הסיפור עם הרובה בשבת נתפרסם אז בכל עיתונות התקופה ההיא, וזכה רבינו לקדש שם שמים ברבים.
מעשה וראו את הסטייפלר בוכה מאוד בתפילה, שאלו התלמידים על מה ולמה? ענה הרב שמתפלל שבנו רבי חיים יזכה להיות תלמיד חכם. ורבי חיים היה אז בן 60!!!
כתוב בספר טהרת הקודש הקצר בהקדמה (של הרב לוגסי) לרבי אהרן ראטה זיע"א. שכאשר יצא ספר שומר אמונים, למדו בחברותא את כל הספר הסטייפלר ובנו רבי חיים עד תם. ופעם אחת התארח רבי אהרן ראטה בבני ברק לרגל ברית ואמר הסטייפלר זצ"ל שעד היום(כשסיפר את המעשה) מהדהד באוזנו ה' מלך ה' מלך של רבי אהרן ראטה!!!
ה"סטייפלר" נפטר בליל שבת כ"ג אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש.
הדליקו נר.

הכי נקראים