רש"י כט' תמוז ד'תת"א- ד'תתס"ה

רבי שלמה יצחקי הלוא הוא רש"י הקדוש שראוי הוא לראשי התיבות "רבן של ישראל".

רש"י נולד בשנת דתת"א והלך לבית עולמו בגיל 64 בשנת ד'תתס"ה לפני לערך 900 שנה. (1041-1105).

אביו היה סוחר צדיק וירא שמים ולא היו לו ילדים שנים רבות. פעם אחת התגלגל לידיו של רבי יצחק אבן טובה ויקרה. הדבר נודע למלך, וביקש לקנותה בסך רב. כיון שרצה להשתמש לצורך העבודה זרה שלו, לכן לא הסכים רבי יצחק לתת לו את האבן. בעורמה לקחו את רבי יצחק בספינה ושם רצו להכריחו ליתנה לידם. רבי יצחק הערים עליהם, ובשבתו על סיפון האניה, עשה כאילו מחליקה מידו, עד שנפלה לים. מיד עשה עצמו כעצב על כך, ולכן שיחררו המלך מכל עונש. באותה שעה לאחר שעמד בנסיון, הכריזו בשמים שיהיה לו בן שעתיד להאיר את העולם. ואליהו הנביא זכור לטוב, בא לרבי יצחק ובישר לו על כך.
אכן הרבנית התעברה, ובזמן עיבורה, כמעט דרסה אביר על סוס, וברגע האחרון היא נדחקה לחומה, ונעשה נס ונהיה בקע בחומה, והיא ועוברה ניצלו. אומרים שעד היום רואים את השקע בחומה.

רש"י כבר בצעירותו ניחן בכושר לימוד מיוחד, עד שעלה ונתעלה, והחל מפרש את הש"ס בקונטרסים. בהגיעו לגיל 23 החליט לערוך גלות מכמה סיבות:
א- בכדי לכפר על הצער שנעשה לאביו כאשר הצטרך לאבד את האבן היקרה (שם הגדולים לר' חיד"א)
ב- בכדי לבדוק אם יש גרסאות אחרות של התלמוד, או פירושים טובים משלו על הש"ס. 

מספרים שכאשר הגיע לאחד המקומות- והיו תלמידים שהיו מתפלפלים בדברי הקונטרס של רש"י, זה אומר זה מה שהתכוון רש"י וזה אומר זה מה שרצה רש"י, נענה אחריהם ואמר: רש"י רוצה לאכול!!! אלה הסתכלו עליו ולא הבינו, עד שהסתבר להם שזהו רש"י בכבודו ובעצמו.

לרש"י נולדו ג' בנות. יוכבד מרים ורחל. יוכבד התחתנה עם רבי מאיר בן שמואל. וממנו נולדו לה ג' בנים ובת. רבי שמואל הלוא הוא רשב"ם (רבי שמואל בר מאיר) המפרש על מסכת ב"ב. רבינו יעקב הלוא הוא רבינו תם, על שם יעקב איש תם יושב אוהלים. וריב"ם הלוא הוא רבי יצחק. לבת הרביעית נולד רבי יצחק הזקן בעל התוס'. לאחר שהתחתנה עם רבינו שמואל בן רבי שמחה בעל מחזור ויטרי.

הבת השניה מרים התחתנה עם ריב"ן הלוא רבי יהודה בר נתן.

הבת השלישית התחתנה עם ת"ח אך הנישואין לא עלו יפה ולאחר מכן התגרשו.

לימים היה שר אחד שרצה לכבוש מדינות רבות. כאשר רצה לכבוש את ירושלים מידי הישמעאלים, רצה להתייעץ עם רש"י, אך רש"י לא הגיע אליו כיון שידע שהוא איש אכזר ורע מעללים. השר כעס ולכן הגיע לצרפת לרש"י. בהגיעו, רש"י נעלם בבית המדרש (שם הגדולים), והיה רואה ואינו נראה. הבין האיש שיש לו דין ודברים עם אדם קדוש ולכן הבטיח לא לגעת בו לרעה. רש"י בא לפניו משתחווה. הלה הקימו, ושאלו, אם יצליח במלחמה עם הישמעאלים כיון שיש לו אלפים של פרשים וכן 200 ספינות ועוד 7,000 פרשים בעקרון. רש"י חשב רגע קט, ואמר: שהוא יכבוש את ירושלים למשך ג' ימים וביום הרביעי יניסו אותו, ולבסוף הוא יגיע לביתו עם ג' פרשים (הוא עוד שניים). השר הצטער, ואמר שאם יגיע עם 4 פרשים הרי שיתן את בשרו של רש"י לכלבים, ויגלה את כל יהודי צרפת. לא נפל דבר מדברי רש"י, בהגיעו לעירו הם היו 4 פרשים, ולכן רצה לפגוע ברש"י. אך בהכנסו לעיר נפלה אבן מהחומה של שערי העיר והרגה פרש וסוס אחד. הבין את גדולתו של רש"י ובא ונישק את ידיו.

רש"י פירש פירוש על כל התורה, אך המיוחד שבכולם הוא הפירוש על החומש. לפני כן עשה תרי"ג תעניות (שם הגדולים) אמר רבינו תם, כמו כל פירושי רש"י אני יכול לעשות אך פירוש על החומש כזה איני יכול לעשות. על פירוש זה ישנם 50 פרשנים. וכותב הרב חיד"א שטמון בפירוש זה גם פירוש על הקבלה.
 לימים רשב"ם ביאר את מסכת ב"ב, והרי היא הכי ארוכה בש"ס 176 דף, כיון שלא היה קצרן כמו רש"י, ופירושו גרם להארכת המסכת.

פעם אחת בהיות רבינו תם ילד. ישב על בירכי סבו, והוריד לרש"י את התפילין. אמר רש"י הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא עשה כך, עתיד רבינו תם לחלוק עלי בתפילין. וכן היה שחלק רבינו תם, וסבר שיש להכניס את הפרשיות לתפילין בסדר קדש והיה כי יביאך והיה אם שמע ושמע (הוייות באמצע). ואילו רש"י סבר שיש לשים את השתיים האחרונות כפי הסדר של התורה קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמע. וכך התפרסם בעולם תפילין של רבינו תם.

רש"י ניפטר לבית עולמו בגיל 64 בשנת ד'תתס"ה. לאחר מותו הגיע לרשב"ם בחלום, ואמר לו לקום וליטול ידיים, בכדי שילמדו את סוד השם הנעלם. כיון שרק עכשיו הוא בטוח בו שיכול לגלות לו שם זה. והיה כיושב עימו אך אינו רואהו. (שם הגדולים).

כתב בסדר הדורות, שרש"י היה גלגול של רב. ורמב"ם של שמואל, ורבינו תם של רבי יוחנן, ולכן הלכה כרש"י באיסורי (איסור והיתר), והלכה כרמב"ם בדיני (ממונות). והלכה כרבינו תם במקום שלא הכריעו, כמו שהלכה כרבי יוחנן במקום שחולק עם רב ושמואל.

אמר האיבן עזרא שכל הפירושים אשליך לאשפתא בר מן פרשנדתא ופורתא. דהיינו חוץ מפירוש רש"י שהיה מפרש את התורה (דתא) וכן חוץ מפירוש רבי יוסף טוב עלם.

זכותו של רש"י רבן של ישראל יעמוד לנו ולזרענו עד עולם. אמן.
הרב אברהם מלמד מתאר קורות חייו של רש"י הקדוש