 |
| צלם- מיכאל יעקובסון |
לחנה לא היו ילדים. ואילו לפנינה היו עשרה ילדים. שתיהם היו נשות אלקנה.
לכן התפללה חנה לקב"ה (ברכות נב:): אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד?
משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו דחק ונכנס אצל המלך א"ל אדוני המלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת?
וחנה היא מדברת על לבה אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא אמרה לפניו: רבונו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן לי בן ואניק בהן?
חנה, אם שמואל, התפללה מכל ליבה ונענתה. ועד היום בתחילת הסידור מופיע תפילת חנה.
ואכן שמואל הנביא היה גדול בענקים: שקול כמשה ואהרון: משה ואהרון בכהניו, ושמואל בקוראי שמו.
שמואל הנביא היה הולך כל ימיו ממקום למקום ומלמד את העם דעת ובינה. ומעלתו היתה, שלא רצה להנות מאף אחד. והיה בחיר נביאי ה'.
אומר רבינו האר"י שמקום שמואל הנביא ריק בגן עדן. והסיבה היא כיון שביקש שמואל הנביא מהקב"ה: לחכות בשערי ירושלים עד בוא משיח צדקנו. ואכן אף ציונו הקדוש נמצא בכניסה לירושלים גבוה בהר משקיף על כל ירושלים.
כיון שלא רצה הקב"ה לצער את שמואל הנביא, לכן לפני ששאול ירד ממלכותו שהמליך אותו שמואל, לקחו ה' לעולמי עד, והוא רק בן חמשיים ושניים שנה.
רבים נושעים בציונו הקדוש.
וזכורני בהיותי צעיר לימים, בימי הפגישות לפני החתונה, עצרתי טרמפ לנער חסידי בן 15 ב-12:30 בליל שישי, ומבוקשו היה להגיע לציון שמואל הנביא. לקחתי אותו עד לכביש למטה. כיון שלמעלה היה נראה הכל חשוך לפני יותר מעשרים שנה. אמר הבחור- אם תרצה השאר אותי כאן ואני אלך רגלית, אך כדאי לכם לעלות ולהתפלל. שאלנו בבדיחותא: על מה?
ענה הבחור: שתתחתנו!!
הסתכלנו אשתי לעתיד ואני אחד על השני, ווווווו....
עלינו.
התפילה לא שוה ריקם. ברוך השם
התפללו, הדליקו נר, רבים נושעו
זכותו שמואל הנביא יגן עלינו ועל כך עם ישראל. אמן.
