‏הצגת רשומות עם תוויות סיון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיון. הצג את כל הרשומות

14 ביוני 2017

הבעל שם טוב - קורות חיים ז' סיון


רבי ישראל הבעל שם טוב נולד בשנת תנ"ח לפני למעלה מ- 310 שנים. עד ז' סיון תק"כ
הוריו זכו לפרי בטן לאחר שנים רבות בעקבות מצות הכנסת אורחים.
בהיותו בן 5 שנים, כבר נפטרו לבית עולמם שני הוריו. צוואתו של אביו אמרה:
"ישראל- אל תפחד משום דבר בעולם, כל מבוקשך תבקש מה' יתברך".
כך למעשה נולדה החסידות.
הבשע"ט התאלמן בגיל צעיר, ולאחר מכן התחתן עם אחות רבי גרשון מקיטוב.
הבעש"ט התבודד במשך 7 שנים ביערות. הוא אמר שרבו הוא אחיה השילוני שהוא למעשה רבו של אליהו הנביא זכור לטוב. אחיה השילוני אמר לו שעליו להתגלות, בגיל 36. מכאן ואילך הגיעו אליו תלמידים רבים, והפיצו לאחר מכן את אור החסידות. מי שהפיץ במיחוד את החסידות הוא הרב דב בר ממזריטש המכונה המגיד ממזריטש.

 
יסודת החסידות התבססו על מספר נושאים עיקריים:
1. תנו עז לאלקים: כשם שה' מקבל כח מעם ישראל, כך גם הצדיק, מקבל כח


להשפיע, כאשר העם מאמין בו, ושומע לעצותיו.
2. אהבת ישראל, ללא הבדל דרגות ורמה בעבודת ה', ואף את הפשוטים ביותר.
3. עבודה פנימית של הלב. עד שמגיעים לאהבת ה', כמו איש שאוהב אשה (כפי שמסביר הרמב"ם פרק י' הל' תשובה). דהיינו לא רק אהבה הבאה מהשכל, אלא גם אהבה הבאה מהלב, להרגיש בלב, אהבה אמיתית.
4. יראת ה', בלב. פשוט פחד ה', לא רק מהשכל אלא גם מהלב.
5. והנובע משני האחרונים הוא- הדבקות כל רגע בה'.
6. ממילא נוצרת שמחה בעבודת ה', מכל מצוה עד בלי גבולות.
7. יסוד גודל הוא- שבשביל להתקרב לעבודת ה' חייב להדבק בצדיק מדריך ומורה דרך.
8. עבודת התפילה- הנובעת מאהבת ויראת ה' שמחה ואהבת עם ישראל.
9. יסוד גדול שהדריך עליו הבעש"ט הוא- האמונה שהכל בהשגחה פרטית עליונה, ואפילו דיבור של גוי בשוק הוא בהשגחה עליונה.
10. הרב החדיר לתלמידיו שבעיני ה' יתברך, יהודי פשוט שעושה מעשיו בתמימות ופשטות נחשב בעיני ה' יותר מאחרים.

מכאן ואילך אדם נעשה כלי להיות צדיק ועובד ה' אמיתי.


אין ספור מעשיות שזורות סביב דמות נפלאה זו של הבעל שם טוב הקדוש זיע"א.
נביא פה שתי מעשיות מייצגות חלק מיסודות החסידות.
מעשה שהיה כך היה: פעם אחד הגיע אחד מצדיקי הדור לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב. כאשר דיברו השניים על היסודות של עבודת ה'. היה פרט אחד שהאורח לא היה מוכן לקבלו בשום אופן . והוא: שהכל בהשגחה פרטית עליונה ואפילו דיבור של גוי עובד עבודה זרה. לאחר שנפרדו לדרכם, קרא אחריו הבעש"ט- רבי, אתה יכול להאמין ולקבל מה שאני אומר, אך אתה לא רוצההההה. התהדהד הדיבור של הצדיק באויר העולם.

כאשר האורח כבר עבר כברת דרך, הוא עבר על פני עגלה הרתומה לסוסים, שנשבר לה אופן אחד מהעגלה. בכדי לתקן את הדבר היה צורך להרים מעט את


העגלה, ולהחליף את הגלגל הרזרבי. בעל העגלה הגוי, ביקש ממיודעינו שיעזור לו לסדר את העגלה, והלה ענה: שהוא כבר אדם מבוגר ואין לו יכולת לעזור, ותיכף ומיד המשיך בדרכו. ואז החל הגוי לצעוק: רבי אתה יכול, רק אתה לא רוצה.... הדהד קולו של הגוי בחלל האויר. ואז מיד נצנץ במוחו של הרב שהתווכח עם הבעש"ט, שהדיבור שיצא מפיו של הגוי זהה בדיוק לדיבור של הבעש"ט. ולכן הוא החליט שלא יתכן דבר כזה אלא בהשגחה פרטית, ולכן חזר לבעש"ט ונהיה אחד מחסידיו. 
מעשה נוסף שמספרים הוא: שביום הכפורים אחד, הבעל שם טוב, אמר לתלמידיו, שישנה גזרה נוראה, וחייבים להתפלל מעומק הלב לבטל את הגזרה. כל אחד ממתפללי המנין השתדלו בכל נפשם בתפילה, אך הרב הודיע שהכל לשאו, והגזרה לא התבטלה.
לאחר זמן מסויים הרב הודיע שלפני כמה רגעים אכן התבטלה הגזרה. כאשר שאלו התלמידים מה השתנה. הצביע להם הרב, על רועה צאן כפרי שתפילתו עשתה פירות. והיא גרמה לשינוי.
ובכן מי הוא אותו רועה צאן- הלא הוא יהודי פשוט עד מאוד שכל ימיו מבלה את עיתותיו עם הצאן. ביום הכיפורים, החליט הרועה שעליו להתפלל המנין. אך רק הגיע לבית הכנסת, הרגיש עצמו נבוך. כיון שהוא כל כך חפץ להתפלל ,אך הוא אינו ידוע איך. פשוט אינו יודע ספר ואינו יודע לקרוא. לבסוף הוא החליט: אני אומר את האותיות על פי סדר האלף בית, כפי שלימדו אותו בהיותו קטן, ולאחר מכן התפלל לקב"ה שיסדר את האותיות שיהיו כתפילה מעומק הלב לקב"ה. כיון שהוא עשה זאת בפשטות ובתמימות- הסביר הבעש"ט, תפילתו הרקיע שחקים והיא זו שביטלה את הגזרה....

הרי לנו שני ספורי מעשיות מהבעש"ט הקדוש. זכותו תגן עלינו.
הרב נפטר בשנת תק"כ בהיותו בסך הכל בן 62 שנים. והפלא פלא איך הצליח במעוט שנים אלו להחדיר לעם ישראל תנועה אדירה זו המכונה תנועת החסידות. ואינו אלא שיסודותיה ניכרים באמיתותן.
זכות הצדיקים יגן עלינו אמן. 

רבי ישראל מויז'ניץ ב' סיון




רבי ישראל מויז'ניץ יום פטירתו הוא בב' סיון.
ישנו מעשה ידוע, שרבים מכירים אותו, אך אינם יודעים שמעשה זה היה עם בעל האוהב ישראל, האל הוא רבי ישראל מויז'ניץ.
ומעשה שהיה כך היה-  לעת זקנתו הרב היה הולך עם משמשו בכל יום לצורך רפואה. פעם אחת בעת הילוכם, הרב ביקש להטות מדרכם הרגילה ולהיכנס לביתו של מנהל הבנק המקומי. השמש לא שואל שאלות ולכן הוליך את הרב למקום מבוקשו. כאשר הגיעו דפק השמש בדלת הבית, ובעל הבית, מנהל הבנק בכבודו ובעצמו פתח את הדלת. בראותו את הרב, נבהל המארח, והחל מיד לזרז את הרב שיכנס לביתו, שהרי לא בכל יום מגיע רב כל כך גדול לביתו. המארח הושיב את האורחים. ומיד הביא לפניהם מיני מאפה ושתיה, וחיכה למוצא פיו של הרב. לאחר מספר דקות של שתיקה, הרב הורה לשמש, קדימה נגמר הביקור , הולכים!!
המארח נמצא מבולבל, מצד אחד מגיע אליו הרב, אך מאידך הרב אינו אומר כלום. בצר לו, פנה לשמש בלחש, אמור לי בבקשה מה סיבת בואכם אל מעוני? ענה השמש- כמוך כמוני, אף אני איני יודע. לא היתה בררה למארח ופנה לרב- כבוד הרב, האם כבודו רצה ממני איזה דבר, ומה סיבת הביקור שזכיתי לו?
-הרב נאנח, שתק כמה רגעים ואמר, אני מצטער, איני יכול לומר לך את סיבת בואי.
- תמה המארח- למה?
- כיון שאמרו חז"ל כשם שמצוה לומר דבר שנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אני תמיד תמהתי, איך אפשר לקיים דברי חז"ל ולא לומר דבר שיאנו נשמע, אלא- עכשיו שבאתי אליך, ולא אמרתי כלום, הרי שקיימתי את ציווי חז"ל שלא לומר דבר שאינו נשמע!!
-עכשיו תמה המארח עוד יותר- רבינו אמור לי בבקשה מה הוא הדבר.
-כבר אמרתי, איני יכול, ענה הרב, הרי זה דבר שאינו נשמע, ואם אומר לך הרי שאעבור על ממרת חכמינו זכרונם לברכה.
- התפתל מנהל הבנק, רבינו אמור לי אעשה כל שביכולתי.
-איני יכול שהרי אולי לא תקיים.
- רבינו אמור לי, אני מבטיח לקיים!!
-נאנח שוב הרב ואמר- ראה, ישנה אלמנה אחת שאין לה כסף לשלם את חובותיה לבנק, לכן הבנק מוציא אותה מביתה, ומוכר את הנכס. ולאלמנה זו אין קורת גג אחרת, הרי שהיא ובניה היתומים, ישארו ברחוב.
- כן, מקשיב מנהל הבנק.
-עכשיו אני מבקש מימך בבקשה למחוק מעליה את החובות שהיא חייב לבנק, כיון שאתה המנהל!!
- רבינו החל המנהל לגמגם, אני מאוד מצטער, אך אין הדבר תלוי בי, אמנם אני מנהל, אך הבנק איננו בבעלות פרטית שלי...
- שמע זאת הרב- והחל מרביץ לעצמו- אוי אוי אוי, עברתי על ציווי חז"ל שלא לומר דבר שאינו נשמע. ידעתי הלוא שלא תשמע לי, אוי אוי אוי.
- מנהל הבנק נבהל, אבל רבינו תבין...
- אוי וי אוי וי, אוי לי זעק הרב.
- מנהל הבנק ראה שאין מוצא, רבינו אתה יודע מה, בסדר בסדר בסדר אטפל בדבר. אשלם את החוב מכספי שלי.
- ואז נרגע הרב, הו תודה, אני מאד מודה לך שלא גרמת לי עוון...
אהבת ישראל עה"ת א - הרה"ק רבי ישראל מויזניץ
וכך בדרך חכמה זו דאג הרב לאלמנה והיתומים.
 כך היה דרכו של הרב. מתוך אהבת ישראל שלו, היה דואג לחלשים ולנדכאים.
 ולא בכדי קוראים לו בעל אוהב ישראל מויז'ניץ
הרב נפטר בשנת תרצ"ו לפני כשמונים שנה והוא לערך בגיל שמונים.
זכותו תגן עלינו אמן.

 
להורדת ספר אהבת ישראל לרבי ישראל מויז'ניץ לחץ כאן
להורדת כל ספריו כנס כאן להיברו בוקס וחפש ערך "אהבת ישראל"
להורדת ספר תולדו חיו של הרב  נר ישראל לחץ כאן

רבי יעקב חיים סופר ט' סיון


הרב יעקב חיים סופר זצ"ל נולד בשנת תר"ל בעיר ואם בישראל, בגדאד שבבבל. כבר בצעירותו ניכר נער, למד בהתמדה בישיבה של הרב עבדאלה סומך זצ"ל, שאמר עליו הבן איש חי שהוא ניצוץ נשמתו של חזקיה המלך, והעמיד את קרן התורה. בגיל 34 עלה בעל כף החיים לארץ ישראל, לאחר תלאות מרובות, וקבע משכנו כבוד בישיבת המקובלים "בית אל" שם למד תורת הח"ן והקבלה. לאחר חמש שנים בשנת תרס"ט עבר הרב לגור סמוך לבית המדרש "שושנים לדוד" בבית ישראל בירושלים, ורב שנותיו מכאן ואילך בילה בעליית בית המדרש. ושם חיבר את  סיפרו האדיר בתשעת חלקיו המכונה "כף החיים" שהוא למעשה ספר פסיקה הלכתית שרב מורי הוראה משתמשים בו עד כיום. הרב ניחן במידת השתיקה והיה מתמיד גדול והיה מסיים בכל יום 18 פרקי משנה חק בל יעבור. הרב היה מחשיב את השולחן עליו היה אוכל כמזבח ולא היה מדבר כלל דברים בטלים.
מעשה שהיה כך היה- כאשר החליט הרב להדפיס את ספרו, נסע לצורך כך למצרים. לאחר תפילת שחרית היה לרב סדר לימוד, ולכן גם ביום נסיעתו לא ויתר הרב על לימודו. אמרו לו המקורבים- הרי הרב יפסיד את הרכבת? אך הרב בשלו. למרבה הפלא, באותו יום היתה תקלה ברכבת והיא איחרה את זמן יציאתה ברבע שעה!!! כאשר הגיע  הרב למצרים, מיד ראהו, יהודי עשיר, ושאלו למבוקשו. סיפר הרב את סיבת הגיעתו. העשיר התפעל, ומיד אירגן מחבריו העשירים, את הסכום הדרוש להדפסת הספר. וכבר למחרת הרב החל בנסיעתו חזרה לארץ ישראל!!! וראו כולם בכך סיעתא דשמיא מיוחדת.
אמר עליו רבי יהודה צדקה זצ"ל- שהחפץ חיים והרבי יעקב חיים סופר, שניהם שמרו את פיהם שלא לדבר שום דבר רע. ולכן שניהם זכו לחבר חיבורים שכל עם ישראל נישען עליהם.
ומסופר שפעם אחת היה הר עובדיה יוסף שליט"א לומד בבית המדרש "שושנים לדוד" בירושלים בספר תורה תמימה. ובעליית הגג של בית המדרש היה יושב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר, בעל ספר "כף החיים", יושב ועורך את ספרו הגדול. ובאותו היום, היתה רעידת אדמה קשה ביותר בירושלים, ומבנים רבים קרסו מחמתה. וגם בנין ישיבת שושנים לדוד נפגע קשות מחמת רעידת האדמה. ומרן שליט"א, שהיה רק ילד רך, נבהל מאד כאשר נפלה עליו תקרת הישיבה, ולא היתה לו שום אפשרות לחלץ את עצמו. או אז, ירד הגאון רבי יעקב חיים סופר, וחילץ בעצמו את מרן שליט"א, ולקחו בידיו ומסרו לאביו,
וכה אמר לו: הזהר על בנך זה, כי הוא עתיד להיות גדול בישראל.
 הרב יעקב חיים סופר זלה"ה נפטר בט' סיון בשנת תרצ"ט.
הרב חיבר כף החיים 9 חלקים, קול יעקב הלכות סת"ם, יגל יעקב דרושים לפרשת השבוע, חוקי חיים דרשות לחתונה וברית, ספר חידושים על סיום מסכתות, ושו"ת באר מים חיים.


זכותו יגן עלינו אמן

רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל יד' סיון

ביום יד' סיון הוא יום היארצאייט של רבי חיים מוולוז'ין. הרב נולד בשנת תק"ט ונפטר בשנת תקפ"א.
רבי חיים מוולוז'ין ייסד את ישיבת עץ חיים שנהייתה לימים לאם הישיבות הליטאיות. תלמיד הגאון רבי אליהו מוילנא המכונה הגאון מוילנא. היה מתנגד באופן עקרוני לחסידות, כיון ששינו את סידור התפילה, וכן כיון שהשוו את התפילה לתורה ואמרו ששניהם באותה חשיבות, ואילו רבי חיים סבר שהתורה מעל הכל. וכן בגלל שסבר שדקדוק בהלכה גובר על עניינים אחרים. עם כל זאת היה מכבד את האדמורים ואף מקבל לישיבה את בני החסידים, ואף מושיב אותם על שולחנו.
הרב למד בהתמדה עצומה כל ימיו, ולא היה פוסק מללמוד תורה גם כאשר היו באים להתייעץ עימו. ומרב חריפותו, כאשר שאלו אותו פעם, איך הרב יכול שני דברים, גם ללמוד וגם לענות לשואליו, ענה- כך גם רב העולם, בשעה שלומדים חושבים על העסקים בוילנא!!
הרב היה פיקח גדול כבר בצעירותו. ומעשה שהיה כך היה- בהיותו בגיל 11 פעם אחת כאשר היה יושב בבית אביו ולומד תורה, הגיע גביר גדול לאביו רבי יצחק שהיה סוחר אמיד, בבקשת עצה. שאלו הלה מה בפיך? ובכן- הסביר. קיבלנו שלשה אחים ירושה. את כל הירושה חילקנו ללא שום בעיה. אך כאשר הגענו לסוסים האבירים שקיבלנו, לא ידענו לחלקם. כיון שישנם 17 סוסים. ובירושה כתוב שעל הבכור לקבל מחצית, והאח השני שליש, והשלישי תשיעית. ואין אפשרות לחלק 17 לא לחצי ולא לשליש ולא לתשיעית, מה עושים? שמע זאת רבי חיים הקטן, ואזר אומץ ואמר- אם תיתן סוס אחד, הדבר יבוא על מקומו בשלום. תמה הגביר מה כוונתך חיים, שהיה כבר יודע שילד פיקח הוא זה. אמר לו חיים. ראה- אם תשאיל סוס אחד לחלק הירושה, הרי שיהיו 18 עשר סוסים. אתה תקבל מחצית, שהם תשעה, אחיך שליששהם שישה, והשלישי יקבל תשיעית, הרי עוד שניים, ואת האחרון תיקח בחזרה. שמע זאת הגביר והתפעל. אמר לאביו, לא חבל על בינך?, שלח אותו ללמוד חכמה בעיר הגדולה. ענה האב, אני רוצה שבני יהיה תלמיד חכם!!
ואכן הרב למד בתחילה אצל בעל שאגת אריה, ולימים הגיע לוילנא ונעשה תלמידו של הגאון מוילנא.
הרב ייסד את ישיבת וולוז'ין בהיותו בן 50. הרב דאג לכל מחסורם של בני הישיבה. בגשמיות וברוחניות, ומספרים שפעם אחת קנה לכולם נעליים אצל הסנדלר, וכן קנה מגפיים גדולות. כאשר שאלו למה? הרב לא ענה. לימים היה יום מושלג, ראו את הרב הולך הלוך ושוב מבית מדרש לבית הכנסת. וכאשר שאלו מה עושה? ענה- הריני מפלס דרך לבני הישיבה.
הרב היה מבקש מתלמידיו לישון שנת צהריים בשבת. ומעשה כאשר ראה בחור שמדבר עם חברו, אמר לו, עדיף שתישן, ותקיים שבת ראשי תיבות "שינה בשבת תענוג" אמר התלמיד הרב אפשר גם לקיים "שיחה בשבת תענוג"? אמר לו הרב מיד בחריפות, כתוב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. ולכן במקום לשים את הנקודה מעל האות שין בצד שמאל, שים אותה בצד ימין!!
הרב היה מתנגד למחלוקות והיה עושה שלום בכל כחו ואף בין כפריים פשוטים. וכאשר אמרו לו שאין זה מכבודו, לטפל בבעיות הכפריים. ענה- בסוף התפילה אומרים עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו. באותה שעה פוסעים שלשה צעדים לאחור. לומר- רד שלש דרגות מדרגתך, ובלבד שתעשה שלום.
הרב החזיק את הישיבה בתחילה בהונו האישי ולאחר שגדלה הישיבה, היה שולח שד"ר שייגבה כפסים. ועם כל זאת היתה לרב מידת ביטחון גדולה, שה' ימציא את כל צורך הישיבה כדבעי. ומעשה ופעם אחת הגיע לישיבה חייל בצבא שביקש מהרב להפקיד אצלו 800 רובל כסף, כיון שנמצא בחזית ומפחד על כל הונו וסומך על הרב שיחזיר לו זאת כאשר יתבקש, אך מותר לרב לעשות שימוש בכסף כרצונו, עד שיתבקש להחזיר. כך היתה לישיבה הרווחה תקופה ארוכה בזמן מלחמת העולם הראשונה. כעבור שנתיים חזר אותו חייל וביקש חזרה את כספו. ביקש הרב למסור לחייל שיגיע למחרת בשעה שלש. כאשר תמה בנו, מדוע אינו דוחהו לתקופה יותר ארוכה. לא ענה הרב. בקופת הישיבה היו רק 50 רובל, ועם כל זאת מעיד בנו שכל היום ויום המחרת לא היה ניכר על פני הרב שום סימן דאגה. למחרת בשעת חצות היום הגיע פריץ גוי, ביקש לשוחח מיד עם ראש הישיבה. וביקש לתת לרב הלואה של 1000 רובל למשך עשר שנים בכל שנה 100 רובל החזר. כשנשאל מדוע עשה זאת? ענה, שאינו יודע אך יש לו דחף פנימי, להלוות לרב את הכסף בכדי שכספו יישמר!! ואכן הרב נתן לחייל את כל 800 הרובל המגיעים לו. ואף נשאר לרב 200 רובל בכדי לכלכל את בני הישיבה.
הרב כתב ספר נפש החיים להורדה  בצורת טקסט לחץ כאן
וכן ספר רוח חים על פרקי אבות
וכן ספר חוט המשולש, תשובות שכתב וקיבצו התלמידים
להורדת הספר כנס להיברו בוקס וחפש ספרים אלו.
הרב נפטר כאמור בשנת תקפ"א ביד' סיון. זיע"א

הרב ניסים יגן זצ"ל יד' סיון


הרב ניסים יגן זצ"ל נפטר בשנת תש"ס בהיותו אך בן 59 שנים.
בצעירותו למד הרב בישיבת ליקוויד בארה"ב.
כבר מציערותו אהבת ה' בערה בקרבו, ולכן זכה ורבים השיב מעוון.
הרב הקים כולל שחינך וגידל עשרות אברכים. ובשאר זמנו היה עוסק בקירוב רחוקים, הן בהרצאות, והן בסמינרים של ערכים ואחרים.
אמרו רבותינו "כל מי שיש לו יראת שמים דבריו נשמעים" הרב היה אומר את הדרשות וזועק מקירות ליבו. עד שדברי התורה שלו מהדהדים בליבות השומעים שנים רבות לאחר מכן.
אמר לי מו"ר אבי רבי שמואל מלמד שיאריך ימים, שזכה ללמוד בישיבה של הרב מספר שנים והכירו מקרוב. וסיפר לי מו"ר אבי מספר מעשיות שמראים שהיה לרב מעין רוח הקודש ומעשה שפעם אחת נסעו מטעם הישיבה לקברות צדיקים בצפון. לקראת ערב נתן הרב דרשה בצפון, ובשעה 12:30 יצאו חזרה לכיוון ירושלים. לאחר כיברת דרך מו"ר אבי עצר את הרכב. שאל הרב למה עצרת? ענה אבי- כיון שק"מ וחצי מכאן היו שלשה חיילים שחיפשו טרמפ, וכיון שזה מקום מרוחק, לכן אין בשעה כזאת טרמפים. הרב אמר לו חבל על זמנך ועל הדלק, דע שבשעה זו יוצא רכב מבסיס צבא והוא ייקח אותם. מו"ר אבי התקשה להאמין, ולכן חזר. כאשר הגיע לחיילים הציע להם לעלות, שניים עלו, ולפתע הגיח רכב צבאי שהתאים בדיוק למקום נסיעתם של החיילים, השניים שכבר עלו ירדו מהרכב של אבי ועלו לרכב הצבאי...
מעשה נוסף מספר אבי- פעם אחת חיכתה בהמתנה בישיבה אישה לקבלת קהל של הרב. כיון שחיכתה זמן רב, כמעט התייאשה, ולכן שאלה את מו"ר אבי האם כדאי לה לחכות? אבי אמר לה שכדאי לה ולא תפסיד...
ואכן אך הגיע הרב והחל בקבלת הקהל, מיד כשנכנסה האשה אמר לה הרב בדיוק מה הבעיה בשבילה היא הגיעה. האשה היתה המומה, איך הרב ידע... לאחר שיצאה, חזרה שנית ושאלה את הרב, איך ידעת הלוא לא גיליתי את הבעיה לאיש....

הרב לא היה חת מפני כל. והיה אומר את האמת קבל עם ועדה.
ומעשה באחד מקרובי המשפחה שלנו שהיה חולה, והגיע להרבה רבנים. אך כאשר הגיע לרב ניסים יגן זצ"ל, אמר לו הרב- דע שאם אתה לא מקבל על עצמך שבת תפילין וטהרה, הרי הוא מבטיח לו שהוא ימות!!! אותו אדם הזדעזעה, ואמר שהרב יגן הכי הרבה השפיע עליו.
בסוף ימיו ניזדכך הרב ביסורים רבים. וצואתו היתה- לא תיתנו לי במבה אחת ליום, בכדי להמשיך את מפעל חייו.
לדרשות של הרב ניסים יגן לחץ כאן
לאתר הבית על הרב לחץ כאן




רבי חנינא בן תרדיון כז' סיון



רבי חנניה בן תרדיון היה אחד מעשרה הרוגי מלכות הלוא המה רבי שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנניה סגן הכהנים, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי ישבב הסופר, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יהודה בן תימא, רבי עקיבא, רבי יהודה בן בבא, רבי חוצפית התורגמן, רבי אלעזר בן פדת.
רבי חנינא בן תרדיון נהרג על ידי המלכות בשנת ג' אלפים תת"פ כז' סיון (שולחן ערוך סימן תק"פ).
הגמרא במסכת עבודה זרה יז: מספרת שכאשר פגש את רבי אליעזר בן פרטא, אמר רבי אליעזר, או לי לי שנתפסתי על חמישה דברים ואשריך שנתפסת על דבר אחד. אמר לו אתה שנתפסת על חמישה דברים תינצל אך הוא שנתפס על דבר אחד לא יינצל, כיון שהרי אליעזר בן פרטא עוסק בתורה ובגמילות חסדים ואילו רבי חנינא בן תרדיון עוסק רק בתורה. ואף שהיה אחראי על קופת הצדקה מכל מקום לא עסק כפי מה שיכל לעסוק. 
ומספרת הגמרא (ע"ז יח.) - כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת. ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר מונח לך בחיקך. אמר לו מן השמים ירחמו !!! אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו ?תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש.

אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה.

אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות באויר אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש.
אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי (השומר) רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו הן!!
השבע לי. נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.

יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים.
דברי רבי חנינא בן תרדיון מוזכרים בש"ס מספר פעמים הממרה הידועה ביותר שלו במשנה באבותרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן 

דִּבְרֵי תוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, א) "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לא יָשָׁב" ; אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר 
(מלאכי ג, טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם; מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָכָר? שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח) "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּם כִּי נָטַל עָלָיו".
ויש להסביר שהוא קיים משנה זו בעצמו עד כדי מסירות נפש ממש- כיון שלימד את תלמידיו לא לפחד מהמלכות ולשבת בטלים למרות הגזרה כיון שנחשב כמושב לצים. ורמז שאף אם אף אחד לא יילמד עימו אלא הוא לבדו יעסוק בתורה ומקבל על כך שכר.
הדליקו נר
זכותו תגן עלינו אמן.

13 ביוני 2017

רבי אהרון מקרלין זיע"א יז' סיון

רבי אהרן מקרלין (השני) בעל "בית אהרון" נולד בשנת תקס"ב. הוא  נכד רבי אהרן מקרלין "הגדול" תלמיד המגיד ממזריטש (נפטר בדמי ימיו בגיל 36 זיע"א).
בגיל 25 נתמנה לאדמו"ר, ספרו בית אהרן הוא הספר המרכזי של חסידות קרלין נפטר בגיל 70 ב-יז' סיון בשנת תרל"ב.
הוא היה אומר:
- בר ישראל צריך להיות יקר מאוד בעיני עצמו, שכל מה שעושה מתקן מאוד.
- צריך כל אדם לתקן את המקומות שלו.
- בכל תפילה שמתפללים נעשה הולדה וזהו כשמתפללים בשמחה. אך  ח"ו שמתפללים בעצבות אינו עושה פרות. אך כשהעיר ה' את רוחו ונפשו להתפלל בשמחה אז הוא מעלה כל התפילות הקודמים.
- כמו שביום בתחילה חושך ורק לאחר מכן בא האור, כך צריך כל אדם מישראל לעשות בתחילה את מצות ה', הגם שאינו מרגיש שום טעם ותענוג במצוות, רק באמונה שכך ציוה השי"ת לעשות ואח"כ עוזרו ה' שמרגיש טעם ותענוג גדול בעשיית המצות.
- השוכן איתם בתוך טומאתם, גם שיתרחש לאדם טומאה חלילה אין הקב"ה מסתלק ממנו, אלא בבעל גאוה שעליו נאמר: "אין אני והוא יכולים לגור בכפיפה אחת".
אמר כי ע"י לימוד דף גמרא אינו זקוק לשום ספר מוסר וכי מי שיכול ללמוד גמרא ותוספות ולומד פשוט הינו בכלל פורק עול!!!
בכל ימי שבת היה נוהג לעבור לפני התיבה והיה מתפלל בהתלהבות גדולה.
ואכן בתפילה בהתלהבות מתאפיינת מאוד חסידות קרלין.
נודע כבעל רוח הקודש וכפי המובא להלן:
מעשה- ולאחר חתונת ביתו עם בן האדמו"ר מרוז'ין (שלימים התגלה כאדמו"ר מסדיגורא, העיקו מאוד החובות. לכן החסיד רבי אצק'ל החליט ללכת לחסידים ולגבות מהם כסף בכדי להקל מעל הרב. לפני שיצא לדרכו, הראה לרב את הרשימה של החסידים, כפי שעתיד לדרוש מכל אחד. אמר לו הרב הוסף 0 לסכום של החסיד רבי אשר, שכידוע היה מעביר לרב פדיונות בשמחה רבה עד כדי כך, שהיה הולך לפני כן למקוה כמו מצות לולב ואפיית מצת מצוה. אם כן במקום 50 רובל הושת על רבי אשר כעת 500 רובל, סכום עתק לכל הדעות!! כאשר הגיע הגבאי לרבי אשר, חקר הלה כמה עליו לתת. כאשר שמע את הסכום, שמח ומיד החל באיסוף הכסף על ידי מכירת כל בית והלואות לרב. לאחר שאסף את כל הכסף טבל במקוה ולאחר מכן העביר את הכסף בשמחה. לימים כאשר הגיע לאדמו"ר בירכו האדמו"ר 3 פעמים " ברכה תחול על ראשך" והנה לאחר זמן קצר הרויח רבי אשר 1500 רובל!!!
האדמו"ר חינך לעבודת המידות בפי המעשה כדלהלן:
מעשה ושהו החסידים בבית רבם בליל הסדר. בתום הסדר אמר להם שהסדר שעושה שעפסיל עולה על שלו לאין ערוך. שמעו החסידים והלכו לביתו של שעפסל לבדוק במה המדובר, והנה הפלא ופלא ביתו של שפסל העני שקט, ללא שירים, וללא ניגוני חג. לאחר בירור מקיף נודע הדבר- שעפסל אינו אלא עני מרוד שחי בתנאי עניות מחפירים, בערב פסח הלך לקנות יין ל-4 כוסות, לכן קנה כמות קצת יותר גדולה מהרגיל, כאשר ראתה זאת אשתו, כעסה מאוד, 
וכי זה מה שאתה עושה בפרוטות היחידות שיש לנו, לכן הכריזה שאינה עושה השנה ליל הסדר, איימה וכן עשתה. כאשר הגיע שעפסל לביתו בליל 

הסדר, שום דבר לא היה ערוך, ואשתו הלכה לישון בהפגנתיות, הלה לא איבד את העשתונות, והחל מפייס אותה כל אותו הלילה, היא מחזירה לו בקללות וצעקות, והלה מחזיר לה בטובות.
כעת הבינו התלמידים- תיקון המידות הרי הוא נעלה לאין ערוך!!!
מקורות: אתר  http://www.mytzadik.com  עיין-  1 2 
להורדת ספר "בית אהרן" לרבי אהרן מקרלין לחץ כאן





הכי נקראים