וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמר.
מי שעושה עצמו כמדבר, זוכה לתורה. שנאמר, ממדבר מתנה וממתנה נחליאל. מקבל את התורה כמתנה ואח"כ נחלו אל. וכן רואים אצל רבי שמעון בר יוחאי התנא האלקי. שלאחר שהיה במערה במשך 13 שנה. שלפני כן כשהיה מקשה רבי שמעון קושיא, היה רבי פנחס בן יאיר מתרץ 12 תירוצים. ולאחר שיצא מהמערה- כל קושיא שהיה מקשה רבי פנחס בן יאיר, היה רבי שמעון מתרץ 24 קושיות. וכאשר בכה רבי פנחס בן יאיר ואמר אוי לי שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון- אלמלי לא ראיתני בכך לא מצאתני בכך. הרי שאף שהיה תנא קדוש. בכל זאת הגיע למעלות הרמות רק ע"י שעשה עצמו כמדבר. ועל ידו הועברה תורת הסוד לכל הדורות הבאים.
ונביא לפניכם את כל המעשה של רבי שמעון בר יוחאי כפי שמובא במסכת שבת דף לג: -
היו יושבים רבי יהודה בר עלאי ורבי יוסי ורבי שמעון וישב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן נשים, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג. הלכו הוא ובנו התחבאו בבית המדרש. כל יום היתה אשתו מביאה להם אוכל ומים.. לימים אמר: נשים דעתן קלה, שמא ייסרוה ותגלה מקום המצאנו. הלכו והתחבאו במערה. איתרחיש נס גדל במערה חרוב ומעיין של מים.
בכדי שלא ילקלקלו בגדיהם, היו מורידים את הבגדים במשך היום והיו יושבים בתוך החול עד צווריהם. ביום היו גורסים ולומדים ובזמן התפילה היו לובשים בגדיהם. שתים עשרה שנה היו כך במערה. מת הקיסר. בא אליהו הנביא לפתח המערה והודיע להם שהתבטלה הגזרה. יצאו מהמערה ראו אדם חורש וזורע את האדמה. אמרו מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. כל מקום שנותנין עיניהן מיד היה נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם. חזרו למערה לעוד 12 חודש. אמרו משפט רשעים בגהנם 12 חדש. יצאה בת קול ואמרה צאו ממערתכם. יצאו- כל מקום שהיה מוחק ר' אלעזר הוה מרפה ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה. לקראת ערב שבת ראו סבא שתפס שני בדי הדסים ורץ בבין השמשות אמרו ליה הני למה לך? אמר להו לכבוד שבת. שאלו: ולא מספיק לך אחד? ענה להם: חד כנגד זכור וחד כנגד שמור א"ל לבנו: ראה כמה חביבין מצות על ישראל. התיישבה דעתו של רבי אלעזר. שמע ר' פנחס בן יאיר חתנו ויצא כנגדו. העלה אותו לבית המרחץ. היה מנקה ורוחץ את עורו. ראה שכל עורו מלא פצעים. היה בוכה על כך והיו הדמעות נושרות על עורו של ר' שמעון והיה צווח מרב כאב. א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך שבתחילה כשהיה מקשה ר"ש בן יוחי קושיא הוה מתרץ ליה ר' פנחס בן יאיר שנים עשר תירוצים. לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבעה תירוצים. עד כאן המעשה.
רואים מהמעשה שכיון שלמדו בצורה כזו זכו לדרגות גבוהות. עד שכל תורת הסוד עברה על ידי רבי שמעון כאמור.
רואים דבר נוסף נפלא- אף שבתחילה היו מקפידים כאשר ראו אנשים שעוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. מכל מקום כאשר ראו אדם שעושה לשם שמים ולוקח שני הדסים לשבת אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור הרי שמיד התפייסו.
זה אומר שאף שאדם עושה דברים גשמיים, מיד שהוא מכוון לשם שמים דבר זה כשלעצמו זכות הוא לו ונותנת לו את האפשרות לזכות קיום. בעולם.
ולסיום- אמר רבי שמעון לבנו- די לעולם להתקיים בי ובך. הרי שאנו חייים בזכות הצדיקים ולכן קוראים לצדיק "צדיק יסוד עולם" כיון שעליו עומד העולם.
זכותם יגן עלינו ועל כל עם ישראל. אמן.
