רבי אלימלך מליז'נסק בעל נועם אלימלך כא אדר

רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א נולד בשנת תע"ז והלך לבית עולמו בכ"א אדר בשנת תקמ"ז (1717 – 1787) בהיותו בן 70 שנה.

ויקיפדיה תמונה סלב-רבי אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך נולד לרבי אליעזר ליפא ליפמן, למשפחה בת ששה ילדים, שהגדול שבהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע  בשם ר' זושא. רבי אלימלך היה למדן גדול עוד בצעירותו. לימים כאשר נפטר אביו, חילקו כל האחים את הירושה. כיון שרבי זושא היה גדול האחים, לקח אחריות, וקיבל את חלקו בירושה את החובות שהיו חבים לאביו. תוך כדי שהיה נע בין הערים והכפרים, הגיע למזריטש, ונשמתו התחברה מאוד למגיד דב בר ממזריטש, ולכן היה החליט לשהות בבית המדרש של המגיד תקופות ארוכות.
פעם אחת כאשר חזר לביתו התארח בבית אחיו רבי אלימלך. רבי אלימלך הזמינו לארוחת צהריים. רבי זושא הסכים, ובתנאי שיעמוד על השוחט בזמן השחיטה. הזמינו את השוחט הותיק של העיר. הלה הגיע והראה לרבי זושא את סכינו. כאשר בחן רבי זושא את הסכין, גילה דעתו, שהסכין עדיין לא מוכן לשחיטה. השוחט עמד להשחיז שוב את הסכין, אך רבי זושא בשלו, טוען שהסכין עדיין לא מוכן. כאשר הדבר חזר על עצמו מספר פעמים, החל השוחט להאנח מתוך צער ובזיון שנעשה לו לעיני כל. וראה זה פלא, כעת הסכים רבי זושא לשוחט לשחוט. התפלא רבי אלימלך, מה השתנה מלפני רגע?
-ענה רבי זושא, לפני כן הסכין היתה כשרה, אך השוחט לא היה כשר, כיון שרוח גאוה וכבוד התנוססה בקרבו, אך כעת גם הסכין כשרה וגם השוחט כשר...
-שאל רבי אלימלך, היכן למדת תורה זו? אצל המגיד ענה רבי זושא. שמע רבי אלימלך והדברים נכנסו לליבו.

ויקיפדיה תמונה סלב-רבי אלימלך מליז'נסק 

עמד רבי זושא והסביר ראה מלך מלך, זושא אדם פשוט, אבל אתה מלך, אם רק תשמור את העיניים את אוזניים ואת הפה, הרי שתהיה מרואי פני המלך כיון שתלמיד חכם גדול אתה. ואז החל מספר לו מעשה,
-מעשה שהיה כך היה- פעם אחת, בן המלך סרח עליו, לכן החליט להוציאו מארמון המלוכה. באותו זמן, היה אדם אחד שחיבתו למלך לא ידעה גבולות, לכן מכר את כל מטלטליו ובא לעיר המלוכה, וביקש לעבוד בארמון המלך, ולו בעבודה הפשוטה ביותר, על מנת שיהיה קרוב למלך. ניתנה לו העבודה, במרתפי הארמון, להסיק את ההסקה המרכזית של הארמון, האיש שמח מאוד, ועשה מלאכתו נאמנה, כיון  שאהב את המלך, לכן דאג שיהיה החימום בארמון מתאים כמה שאפשר למזג האויר. המלך הרגיש בשינוי לטובה שחל בארמון ושאל על ה"פועל" החדש וביקש לראותו. שמח האיש ובפגישה סיפר למלך שהוא מאוד אוהב את המלך ולכן עזב הכל רק בכדי להיות קרוב למלך. המלך התרגש, ושאל את האיש מה מבוקשו ותעש. ביקש האיש שמעונו יהיה סמוך לחדר המלך על מנת שיהיה קרוב אליו ביותר. המלך אמר שאין אפשרות כזו. אך מסכים לתת לו חדר ממול הארמון, כך שיהיה לו חור ובו יוכל להשקיף לחדרו של המלך ולראותו כל זמן שיחפוץ. שמח האיש מאוד. לימים שמע בן המלך על האיש דפק על דלת ביתו וביקש לראות את אביו המלך כיון שמתגעגע אליו, האיש הסכים וכך התחלקו ב"חור" המשקיף לבית המלך. לאחר מספר ימים פנה האיש לבן המלך ואמר לו, ראה נא, אני אדם חיצוני לכן ניתן לי רק חור להשקיף על המלך, אבל אתה הלוא בן המלך, אם רק תתנהג כשורה תוכל לשבת עם המלך בשולחן אחד בזמן סעודתו. שמע בן המלך את המוסר, חזר לארמון ביקש סליחה מאביו המלך וכך זכה להיות מרואי פני המלך יום יום. וכאן פנה שוב רבי זושא לרבי אלימלך, מלך מלך, זושא איש פשוט, אך אתה מלך, כיון שתלמיד חכם גדול אתה, לו רק תתנהג כשורה, ותשמור את עיניך פיך ואזנך, הרי שתהיה יושב ראשונה במלכות, מרואי פני המלך. הדברים נכנסו לליבו של רבי אלימלך, והחליט ללכת ללמוד דרכי עבודת ה' אצל המגיד. לאחר התקרבותו של רבי אלימלך למגיד, החל הוא ואחיו רבי זושא לערוך גלות על מנת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
פעם אחת לאחר שהחליטו שנגמרה הגלות, כאשר חזרו לביתם, בכניסה לעיר ראה אותם אחד מאנשי העיר,

ויקיפדיה תמונה יאיר ליברמן אהל -רבי אלימלך מליז'נסק 

-שאל, האתה הוא אלימלך? השיב רבי אלימלך בחיוב, ואז סיפר האיש בצער, שבנו של רבי אלימלך, עלה על עמוד ונפל, ושבק חיים לכל חי, שמע זאת רבי אלימלך והצטער מאוד, לאחר שניות ספורות, חקר שוב האיש, ולפתע גילה את טעותו, שמדובר ברבי אלימלך אחר. שמעו זאת רבי אלימלך ורבי זושא ושמחו. אך שניות לאחר מכן פנה רבי אלימלך לרבי זושא, זושא זושא, אם יש בליבנו הרגשה אחרת בין הבן שלנו, לבין בן של אדם אחר, הרי שלא עבדנו מפסיק על מידת אהבת ישראל, ועלינו לחזור לגלות, מיד פנו לאחריהם ושבו לגלות...
פעם אחת בהיותם בגלות, ביקשו לישון בלילה באיזו אכסניה. הלילה היה קר וישנו על הארץ סמוך לתנור האכסניה. באמצע הלילה הגיעו אורחים חדשים לאכסניה, גויים שבאו לערוך מסיבת יום הולדת לאחד מחבריהם. תוך כדי שתיית יין שרף, ראו את היהודים הישנים שנת ישרים, מיד משכו את רבי זושא, החלו להלקות אותו ברגליו על מנת שירקוד לפניהם וישמחם. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים, כאשר כל פעם עזבוהו לנפשו, ושוב משכו אותו. אמר רבי אלימלך לרבי זושא, בפעם הבאה, אלך אני במקומך, "לשמח" את השיכורים. אך רבי זושא לא הסכים, הלוא משמים גזרו לו צער זה ואינו אלא כפרת עוונותיו. רבי אלימלך לא הסכים והחליפו מקומות השינה. הגויים לא שמו לב להתחלפות, וכעת אמרו מדוע כל פעם החיצוני ירקוד לפנינו, הגיע הזמן שגם היהודי השני ירקוד לפנינו, משכו את רבי זושא מליד התנור, והחלו "להרקידו". ענה רבי זושא לרבי אלימלך, רואה אתה, הכל בהשגחה פרטית, והחל רוקד בשמחה רבה.
לימים כאשר הלך לבית עולמו המגיד ממזריטש, החליטו כל החבורה הקדושה, שמחליפו יהיה רבי אלימלך. כאשר הגיעו לבית ההארחה עייפים מהדרך ביקשו לתת לאדמו"ר את החדר הכי חשוב. כולם עלו לישון, ושעה קלה לאחר מכן קמו לעבודת השם. רק רבי אלימלך, נם מספר שעות. פנו לרבי זושא, וכי זה האדמו"ר שבחרו, שישן כל כך הרבה זמן, פנה רבי זושא לחדרו של רבי אלימלך, שם ידו על המזוזה, ומיד נעור רבי אלימלך. שאלו התלמידים מה זאת? ענה רבי זושא, הלוא האחי הקדוש לא מסיר מחשבתו ולו לרגע משיויתי ה' לנגדי תמיד. ובשינה הינו מתחבר לשמות השם במזוזה. אך כאשר כיסיתי לו את המזוזה, נבהל שאינו דבוק בה' ומיד התעורר בבהלה. הבינו, התלמידים את רב קדושתו, ושמחו על ההחלטה הטובה שלהם.
לימים כאשר הלך לבית עולמו בכ"א אדר, רבי אלימלך מליז'נסק, סמך ידו על תלמידיו וחילק להם את כח קדושתו.
לחוזה מלובלין  נתן את כוחו הרוחני של מאור עיניו.
למגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו הרוחני שבלב.
לרבי מנדיל מרימנוב נתן את כוח הנשמה שבמוחו.
לרבי מאפטא נתן את כחו שבפיו.
זכות הצדיקים יגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.

הדליקו נר לכבוד הצדיק

מקורות: מספר פרטים ויקיפדיה, הרב אברהם מלמד מספר סיפורי חסידים 

אדרבה - שיר שחיבר רבי אלימלך מליז'נסק ביצוע אברהם פריד

אהל רבי אלימך מליז'נסק

מקובל מרבי אלימלך שמי שייגע בידית האהל של רבי אלימלך, מובטח לו שלא יעזוב את העולם ללא תשובה. ומעשה בזקן חולה שבמשך תקופה ארוכה היה גוסס. עד שבני ביתו, הצטערו על הצער שסובל. התייעצו עם רב, והלה שאל שמא נגע בידית אוהל הציון של רבי אלימךל? כאשר נענה בחיוב, אמר שיש לעשות עם הזקן וידוי. כך נעשה ומיד אותו זקן שבק חיים לכל חי, ולא סבל עוד.