הרבנית בת שבע קנייבסקי זצ"ל קורות חיים
הלכה לבית עולמה ביז' תשרי תשע"ב בהיותה בת 78
תיעוד נדיר של הרבנית אלישבע קניבבסקי
הלכה לבית עולמה ביז' תשרי תשע"ב בהיותה בת 78
תיעוד נדיר של הרבנית אלישבע קניבבסקי
ההלויה של הרבנית אלשיבע קנייבסקי זצ"ל
בבית ברחוב רשב"ם, מתגוררות צניעות החומר וגדלות הרוח בכפיפה אחת • שולמית שר, סופרת 'שמנת', עלתה לביתה של הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה – אשת חבר למרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, והדמות הנאדרת ורבת ההוד המשפיעה מאורה על אלפי נשים חפצות בחיים – וביקשה לזכות בהצצה קטנה אל ממלכת הטוהר, לגעת בשולי האדרת ולתפוס ניצוצות אור מעולמה של אישה יהודייה אמיתית • בין לבין, היא זכתה לשמוע על הליכות חיים, ייעוד תמידי וצניעות אמיתית • על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים
הדלת תמיד פתוחה.
כמו הלב.
אומנם אינה גדולה כמותו. ולא תהיה. כי אין להם צורך במימדים, לבני הבית. דיים שתמלא את תפקידה, הדלת. תיסוב על צירה, תיפתח או תיסגר בעת הצורך.
בפנים, היכן שהקירות נוטפים אגלי תורה והתקרה מכסה על עמל תמידי שאינו פוסק, מתארחים צפונות הלבבות, מסתרי הנפש הכמוסים, לצד הכרעות הרות גורל. שם טמון עמוק-עמוק לוז העם היהודי; תורה מגנא ומצלא.
הבית ברחוב רשב"ם.
"אלול!", מכריז גרם המדרגות באלם קול. חדר המבוא הצנוע מאוכלס מפה לפה – ירח הרחמים תופס בו מקום של כבוד – ואחריו מצטופפות נשים הכמהות לברכתה של הרבנית.
קרוב-קרוב, מאחורי הדלת הנפתחת, יושבת הרבנית. דומם מקשיבה היא למסתרי הנפש שמולה. פותחת את הלב הגדול והרחום, ומעניקה תשורת נחמה ועידוד לדמות המבקשת. ברכה לוהטת, מעומק הנשמה, מצטרפת תמיד, נוסכת תקווה ואור חדש לעתיד טוב יותר.
ניגשנו בלאט אל הבית השוכן בפאתי בני ברק. ביקשנו לטעום ניחוחות של תורה ויראה. להזריק אל הנשמה מעט מן האור הספוג. בחרדת קודש ביקשנו ללקוט פנינים מפי אישה גדולה, אשת חבר לגר"ח קנייבסקי. לפתוח את הלב בימים של תשובה, מלב גדול הפתוח תמיד לרווחה.
בת מלך פנימה
כשהאישה היהודייה, עקרת הבית, עסוקה עד למעלה מראש בטיפול בילדיה, בבישולים, בכביסות, בעבודות הבית הרבות וגם בעבודה מחוץ כדי לסייע בפרנסת המשפחה, כיצד יכולה היא למרות טרדות הזמן הרבות לחוש את העוצמה של חודש אלול ולנצל את ההזדמנות שהקדוש ברוך הוא נמצא קרוב אלינו?
"תפקיד האישה הוא בבית פנימה, לזכות להעביר לילדיה חינוך יהודי טהור", משיבה הרבנית מיד. "זהו תפקידה במשך כל ימי השנה ועל אחת כמה וכמה בחודש אלול! עליה מוטלת האחריות לשוחח עם בניה על מעלת לימוד התורה, לבחון כי אכן לומדים הם כראוי, לדרבן אותם לשוב וללמוד עוד בחשק ובשמחה. את הבנות, צריכה האם היהודייה לחנך לצניעות אמיתית, כיאה לבת ישראל כשרה וצנועה".
דמותה של הרבנית משקפת במוחש את מילותיה. חיזוק לכך מוצאים אנו בדבריה של אחת מבנות ביתה הקרובות של הרבנית. היא מזכירה את מסירותה של הרבנית לבעלה, הגר"ח.
בכל ערב וערב, ניגשת היא להכין את הסלט היומי בעבורו, ולעולם אינה מוותרת על תפקידה זה. אף בימים קשים, כשהלחץ גובר ונשים רבות צובאות על חדר המבוא הקטן, הכנת הסלט נותרת מלאכתה האישית. אף כשבכוונתה לצאת את הבית, ראשית דבר יהיה הסלט טרי ומוכן, ורק לאחריו תתפנה הרבנית לעסקי הציבור הממתינים לפתחה. הכל כדי שיהיה המזון מוכן בעבור הגר"ח, בעיתו ובזמנו.
בשעה שתיים וחצי אחר חצות, קם הגר"ח משנתו הקצרה, שאורכת כשעתיים בלבד, ואז מצפה לו תמיד כוס התה הנצחית, שהרבנית מכינה לו לילה-לילה, חרף חולשתה והעייפות הרבה, תוצאות יום עמוס עשייה ופעילות.
הגר"ח אינו טועם כמעט דבר, אולם הרבנית אינה מוותרת על הכנת סיר ענק של דגים, על חלות לכבוד שבת, על אפיית עוגות. גם הכנת עוגה אינה דבר של מה בכך. הרבנית מורחת את הקרם בשימת לב, מקפידה לפזר סוכריות במידה שווה ושמה את לבה לפרטים הקטנים ביותר.
"אכן", מדגישה בת שיחנו. "הרבנית מגלמת בכל הליכותיה את מהות האישה היהודייה, ותפקידה הנשגב לנהל את ממלכת הבית, לדאוג לרווחתם הגשמית של בני הבית, כדי שיוכלו להתעלות ברוחניות בשלווה ולצלול בים התורה ללא דאגות".
קבלה ותפילה
כאשר מוצאת האישה את הפנאי לפשפש במעשיה ולשוב בתשובה, קופץ לו היצר הרע ומנסה לייאש אותה: 'איך תקבלי על עצמך משהו חדש, ההרגל יעשה את שלו ואת לא תעמדי בקבלה'. איך יכולה היא לעמוד נחרצות מולו ולא להשתכנע בעצת היצר?
"ראוי וכדאי שתקבל כל אישה על עצמה ללמוד שתי הלכות ביום מהלכות שמירת הלשון", ממליצה הרבנית בחום. "תשתדל האישה לעמוד בקבלה זו שקיבלה על עצמה, ולהתמיד בה למשך כל ימי השנה, ובעזרת השם, חיזוק זה ישפיע ויפעל על שאר הליכותיה ביום יום".
מפעים לגלות כיצד מקיימת הרבנית, הלכה למעשה, את כל דברי החיזוק שהיא מעניקה למבקשות. לא רק הלכות שמירת הלשון היא מקפידה ללמוד מדי יום, כפי ששמעה בשם הרב סגל זצ"ל ממנצ'סטר, כי מובטח לכל מי שילמד שתי הלכות של שמירת הלשון בכל יום, שיינצל מצרות רבות ורעות ויזכה לישועות.
"בכל פעם שמקבלת הרבנית על עצמה משהו נוסף, היא מקפידה בעקביות מעוררת השתאות להתמיד בו דבר יום ביומו. פה 'פרק שירה', שם 'איגרת הרמב"ן'. קטעי ה'קורבנות' בתפילת השחר, שכדי לאומרם בבוקר היא מתעוררת משנת השעתיים של הלילה כשעה לפחות לפני הנץ החמה. אף את תפילת 'נגע צרעת' היא מקפידה לומר מדי יום.
"לא משנה היכן תשהה הרבנית", מדגישה קרובתה בהתפעלות גלויה. "אם יהיה זה חדר טיפול נמרץ, או כל מקום אחר, אינה שוכחת את כל התחייבויותיה ועומדת בהן בכל יום מחדש".
הגר"ח מציין כי ישנם שני קטעי תפילה שאפשר לאומרם בכל עת ובכל שעה במהלך היממה. שלא כמו תפילות אחרות, כשחרית אותה ניתן להתפלל רק מעלות שחר, או מנחה שזמנה מוקצב עד שקיעת החמה. מדובר ב'אדון עולם' וב'נשמת כל חי'.
בכל לילה, לאחר יום בו אימצה הרבנית את כל כוחותיה, דיברה ארוכות עם נשים, שוחחה וחיזקה נפשות יהודיות, כשעולה על יצועה, עדיין אינה נותנת תנומה לעפעפיה.
יש לה עוד קבלה. תפילת 'נשמת כל חי'.
דוגמה אישית
בדורנו, דור שלמרבה הצער למוד ניסיונות מרים, האורבים לפתחנו השכם והערב, כיצד יכולה אם המשפחה לשמור על חינוכם הטהור של צאצאיה, שלא יתפתו להיגרר, חלילה, לתחלואי הרחוב המושך?
"החינוך בבית הוא המשפיע על הלך רוחם של בני הבית!", אומרת הרבנית ברורות. "אם תשמש האם כדוגמה חיה לצניעות אמיתית ותחנך בביתה פנימה לחיי צניעות למופת, אזי יגדלו הילדים ברוח זו והיא תגן ותשמור עליהם מול ניסיונות הרחוב".
"די לראות את הרבנית, וכל מילה תהיה מיותרת", מחייכת בת משפחתה. "צניעותה המופלגת מהווה דוגמה ומוסר חי לבנות ישראל. אין היא זקוקה לבגדים חדשים כלל ועיקר. כשסוף סוף תפרו לה חצאית חדשה, דאגה הרבנית שלא תהיה קצרה, כמובן, אך גם לא ארוכה יתר על המידה. בכל צורה ואופן, שלא תוכל מישהי לחשוב בטעות כי האופנה שולטת כאן".
הבית ברחוב רשב"ם ספוג כולו צניעות ופשטות, מהמסד ועד לטפחות. הרבנית אינה קונה פריטים חדשים. היא פשוט לא זקוקה להם. יש לה כל.
גם כאשר מקבלת היא מתנה כלשהי: סיר חדש למטבח, משלוחי מנות, או תשורה מאורחים הבאים מחוץ לארץ, אין היא מסוגלת להותיר אצלה דבר. עד שלא תדע ותראה בבירור כי מישהו אחר משתמש במתנה ונהנה ממנה, לא תהיה לה מנוחת הנפש.
צניעות מבית ומחוץ.
ואל ייבוש מפני המלעיגים
כשניסיון הצניעות שולט בחוצות, כיצד אפשר לחזק את נשות החיל, הנלחמות בגבורה מול מבטי הרחוב הלועג, שלא תכשלנה בניסיון הקשה, ותשאנה ראש בגאווה יהודית, בצניעות אמיתית?
"אדרבה!", עונה הרבנית ומבטיחה. "ככל שצוחקים עלייך יותר, המצווה גדולה יותר, והשכר עליה מרובה!
"עם זאת, כמובן שאין לייחס חשיבות כלל למלעיגים בעבודת השם, אלא להיות שלמה ובטוחה במצוות הצניעות שהאישה זוכה בה, וממילא תהיה הזכות גדולה יותר".
לנשים החפצות להתחזק במידת הצניעות, מרבה הרבנית לספר את הסיפור הבא:
קבוצת בנות שמתגוררות בצפת, האזינו ביום מן הימים להרצאה אודות חשיבותה הרבה של מצוות הצניעות באישה. בעקבות הדברים ששמעו, הגיעו הבנות להחלטה משותפת: כל אחת תסור לביתה ותחפש בגד אחד אשר אינו עונה על כל דרישות הצניעות. את הפריט הזה, שאינו ראוי במאת האחוזים לבת ישראל כשרה, השליכה כל אחת בתורה לגיגית גדולה, ונפרדה הימנו סופית.
אחר כך, הן העתירו לקדוש ברוך הוא, שיעלה הקורבן שהקריבו עתה לשמים, יהווה כפרה לחטאי האומה ויביא בזכותו רפואה וישועה לעם ישראל.
לא עברו שעות אחדות, ובציבור התפרסמה ידיעה על הימצאות מכונית תופת, עמוסה בחומרי נפץ, שאמורה היתה להתפוצץ בסמוך לקניון מרכזי בחיפה, לזרוע הרס וחורבן ולקצור נפשות יהודיות בטרם עת.
שמעו זאת הבנות ורוחן המְתה. בטוחות הן, כי הקורבן שהקריבו חסך קורבנות דמים. נסעו כולן בני ברקה, טיפסו במעלה המדרגות והציגו לרבנית את הגיגית העמוסה בבגדים. מששמעה הרבנית את סיפורן המרגש, התבטאה אחר כך כי זלגו דמעות מעיניה מרוב התרגשות!
לפני כשנתיים ימים, הגיעה אישה פלונית לרבנית וסיפרה לה בהתרגשות מעשה שהיה, כשהיא מבקשת ממנה לפרסם את סיפורה ברבים, לחיזוק נשות ישראל:
תחביבה של אותה אישה היה לקנות בגדים לעצמה. את כל מרצה, זמנה והונה, השקיעה הגברת ברכישת פריטים חדשים למלתחה העמוסה. אולם, בגדים אלו לא ענו על דרישות הצניעות שהתורה מחייבת. האישה לא שמה אל לב, והימים חלפו.
אחר תקופה, לא חשה הקונה התמידית בטוב, ופנתה לסדרת בדיקות מקיפות. לחרדתה, התברר למעלה מכל ספק כי גידול רציני מסתתר בראשה. עולמה חשך בעדה. בבית החולים קבעו הרופאים במהירות תור לניתוח, אולם חשפו בפניה את העובדה המרה: אין הם תולים תקוות רבות בהצלחתו. מאוחר מדי. מורכב מדי.
משהבינה החולה כי ייתכן ותיפרד מן העולם בקרוב, ישבה ופשפשה במעשיה. לא קשה היה לה להיזכר במערכות הבגדים היוקרתיות הממלאות את ביתה. היא החליטה. את ה-כ-ל היא זורקת. לאשפה.
מיהרה אל הבית, אספה את צרורות הבגדים המורדים במידת הצניעות, והשליכה את כולם אל מיכל הצפרדע השכונתי.
משהגיע תאריך הניתוח, הופיעה מיודעתנו בבית החולים, כנדרש. שוב נערכו כל הבדיקות השגרתיות. סדרת הצילומים המקובלת לפני התחלת הניתוח, ו… כלום. פשוט אין כלום. הגידול נעלם כלא היה. ממש כמו הבגדים…
כוחה של צניעות!
הניסיון אינו קל. אישה אחת, גבר עליה כוחו של היצר, והיא קיבלה החלטה נמהרת להוריד את הגרביים. אלא שמיד לאחר שפסקה מלגרוב גרביים, גילתה פצעים משונים עד מאוד ברגליה. כל המשחות והתרופות שניסתה היו לשווא. הפצעים מיאנו להיפרד מן הרגליים.
לא קשה היה להבין את סיבת הופעתם של הפצעים… חשה היא על בשרה עוצמתה של מצוות הצניעות.
אותה אישה באה אל בית הרבנית, גוללה את המעשה באוזניה וביקשה ממנה לפרסם את הסיפור ומסרו ברבים.
היתה שם אישה נוספת, שהקשיבה גם היא לסיפור. מיד אמרה לרבנית: "קיבלתי על עצמי לגרוב גרביים מעתה. אולם, אינני רוצה לקיים את ההחלטה רק כשאשוב לביתי. מבקשת אני מרגע זה להתעטר במצוות הצניעות. האם תוכל הרבנית להביא לי זוג גרביים משלה?"
על אתר נעתרה הרבנית, אולם התריעה במבקשת: "גרביי עבות מאד, את בטוחה שאת רוצה אותן?"
היא היתה בטוחה. והיא קיבלה. והיא זכתה.
ותשובה ותפילה וצדקה
בעשרת ימי תשובה, מקפיד הגר"ח לסיים דבר יום ביומו את ספר התהלים. להיכן שהוא פונה, נראה הוא כשספר מזמוריו של נעים זמירות ישראל בחיקו.
מדי בוקר, משכים הוא לתפילת השחרית בשעת הנץ החמה, בבית הכנסת 'לדרמן' הסמוך לביתו. הרבנית אף היא מתפללת בשעה מוקדמת זו שחרית, וישנן נשים קבועות המגיעות למניין זה במשך עשרות שנים.
אף לנשים המבקשות חיזוק, מציעה הרבנית להוסיף עוד תפילה ביום. גם לאלו הזוכות להתפלל שלוש פעמים ביום, אומרת הרבנית כי כדאי להוסיף עוד קטע. עוד משהו. תפילה לעולם אינה שבה ריקם.
החסד הפורץ מליבה של הרבנית, אין לו גבול וקץ. "בשעה שקשה לי בבית", משתפת אותנו קרובתה בחוויה אישית. "מהרהרת אני ברבנית. מה היתה עושה היא, לו היתה נתונה במצב זהה לשלי? ואז, ברגע אחד, ברורה לי הדרך הלאה".
פעם הציעה הרבנית לבחור ישיבה סגולה בריאותית מסוימת, אשר היא בקיאה בעשייתה. פירטה באוזניו את מרכיבי המזון הדרושים ליצירתה, והבטיחה לו שאם יטעם מתערובת זו במשך שלושים יום רצופים, תצליח הסגולה.
טען הנער כי ישן הוא בפנימיית הישיבה, והמטבח נסגר שם בשעה מוקדמת. לא יוכל הוא, אפוא, לגשת מדי ערב, כשהמקום פנוי בעבורו, ולהכין את התערובת. הציעה לו הרבנית על אתר: "כל ערב, לפני שתלך לישון, גש אליי הביתה, ואכין בעבורך את הסגולה הבריאותית".
כך, בפשטות, כאילו אין היא מסיימת בערבו של יום מסכת שלמה של שיחות, תפילות מעומקה של הנפש ומאמצים רבים. לזכות להתכונן ליום הבא בעוד מעשה של חסד.
מדי ערב שבת, כאמור, שוקדת הרבנית על הכנת סיר ענק של דגים. בעת שהמאכל מוכן וראוי, מתחילה החלוקה: אם לבני משפחתה, ילדים ונכדים, ואם לדמויות שונות הזקוקות לתשומת לב חמה ואוהבת. זו משפחתה אינה מתגוררת בארץ. לזו אין כלל משפחה.
הרבנית לא שוכחת אף אחד! מניחה בצד משהו, דבר מאכל מסוים, שיודעת כי המקבל אוהב במיוחד. אין היא מוותרת על פרט קטן כגדול.
חסד, במלוא מובן המילה.
ייתן ה' ובזכות צדיקים שבדור נזכה לשנה טובה ומבורכת, להחשת הגאולה ולבניין בית המקדש השלישי, במהרה בימינו, אמן!
מאת: שולמית שר
מקור: עיתון "מרכז העניינים"
מקור: עיתון "מרכז העניינים"
מקורות אתר פרקטיש בלוג יהדות
סיפורי מופת על הרבנית קנייבסקי ע"ה
האישה לא כל כך היתה מתאימה לבית יעקב בלבושה. הרבנית ראתה אותה ואמרה לה שהיא לא יכולה לקבל ולברך אותה בצורה כזו רק אחרי שתחליף את בגדיה • כעבור מספר חודשים, בזמן שהבעל היה בבית הכנסת איצקוביץ, נכנס לפתע אדם והדליק את האור. זקן אחד, שקודם-לכן כיבה אותו, העליב אותו ברבים
סיפור ראשון
לפני כמה שנים הגיע לרבנית זוג חשוך ילדים.האישה לא כל כך היתה מתאימה לבית יעקב בלבושה. הרבנית ראתה אותה ואמרה לה שהיא לא יכולה לקבל ולברך אותה בצורה כזו רק אחרי שתחליף את בגדיה.
לאחר כמה חודשים, היא הגיעה לרבנית כשהיא צנועה.
אמרה לה הרבנית: "עכשיו אני יכולה לברך", ותוך שנה ב"ה נולדה להם בת. כיום הם הורים לבלי עין הרע.
סיפור שני
לפני כמה שנים הגיע זוג חשוכי ילדים לבית הרבנית, וביקשו ברכה.הרבנית אמרה להם: "אם אתם רוצים ילדים, עליכם לראות אדם שמעליב את חברו ומבליג".
כעבור מספר חודשים, בזמן שהבעל היה בבית הכנסת איצקוביץ נכנס לפתע אדם, והדליק את האור. זקן אחד שקודם-לכן כיבה אותו העליב אותו ברבים.
למרות זאת, לא ענה למעליב וברך אותו שיהיה לו ילדים ואם יהיה זה בן הבטיח שיהיה הסנדק.
עברו מס' חודשים, נולד להם בן בשעה טובה ואותו בן אדם היה הסנדק בברית.
מאת: מריה
מקור: אתר "כיכר השבת"
