רבי צדוק הכהן מלובלין נולד בג' שבט תקפ"ג עד שנת ט אלול תר"ס וחי 77 שנים . הרב נולד בעיר קריזבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) . התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר ספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב".
למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.
בעקבות שמועה שאשתו מנישואין ראשונים התייחדה עם גבר זר, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה, לכן הוא נזקק להיתר ממאה רבנים כדי לישא אשה שנייה ללא גירושי אשתו הראשונה, כפי שנדרש כדי להתיר את חרם דרבנו גרשום ואולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש ולא נזקק להשתמש בהיתר מאה רבנים .
מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו (ובתוכם עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה) ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנובל. כאשר שמע הרבי מצ'רנובל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, ואולם הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. ואולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים. רבי צדוק נישא בשנית, והצטער על אשתו הראשונה כל ימי חייו.
במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיזביצה ראדזין. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו דברי חלומות על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את להתקרב לחסידות. בסופו של דבר הפך להיות הוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. היה תלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינער, מחבר הספר מי השילוח.
זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר לובלין), ורק לאחר הסתלקותו של רבה של לובלין הרב יהודה לייב איגר, בשנת ה'תרמ"ח, נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו.בעקבות פטירתו של רבי יהודה לייב איגר ולחצם של החסידים עליו הסכים להיות אדמו"ר, גם לאחר שקבל על עצמו את הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת ספרייה תורנית עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תיארוך ואמיתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.
בכל יום היה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום"
להורדת ספר פרי צדיק של רבי צדוק הכהן מלובלין ועוד כעשרה ספרים לחץ כאן למעבר להיברובוקס ולאחר מכן חפש בשם מחבר "צדוק הכהן"
מקורות ויקיפדיה
