קורות חיים רבי פנחס מקוריץ זיע"א
רבי פנחס מקוריץ נולד בשנת תפ"ו והלך לבית עולמו בגיל 65 בי' אלול תקנ"א.
רבי רבי אברהם אבא היה בתחילה ממתנגדי החסידות, אך לימים כאשר הכיר את הבעל שם טוב זיע"א התקרב מאוד לחסידות, וכן בנו רבי פנחס אחריו. עד שנחשב רבי פנחס מקוריץ מגדולי תלמידיו של הבעל שם טוב הקדוש.
רבי פנחס עבד על מידת האמת כל ימיו. מספרים שפעם ראהו רבי ברוך ממיזיבוז' שהיה מתפלל מבלי להניד עפעף. חשב שאין הוא הולך בדרכי הבעל שם טוב. כאשר אמר לו אחד מגדולי האדמורים שתפילתו של רבי פנחס עושה רושם בשמים, הבין שאף שאינו זז בשעת התפילה עם כל זאת, הוא מתפלל בהתלהבות הפנימית. ולכן שיבח אותו מאוד.
מספרים שרבי פנחס חשב שלא טוב לקבל קהל ולכלות את הזמן בכך ולכן החליט לפרוש מהציבור על מנת שיוכל לעבוד את ה' ביחידות. פעם אחת כאשר הגיע חג סוכות, עשה בכוחות עצמו סוכה וישב בה בליל החג. אברהם אבינו האושפיזין של הלילה הראשון עבר ליד הסוכה ולא רצה להיכנס אליה. כאשר שאלו רבי פנחס מדוע. ענה לו אברהם אבינו- למי שלא מכניס אושיפיזין כל השנה איני נכנס .
הבין רבי פנחס שאין זו הנהגה נכונה ושינה את אורחותיו (סיפורי חסידים הרב זוין).
מספרים שלפי פטירתו היה יהודי שהעביר סחורות בגבול ותפסוהו השלטונות, ונידון על כך למיתה. המשפחה ערערה באומרה שאין הדבר נכון, ואף יש להם עד רבי פנחס שאכן אביהם לא עשה את הדבר. אמרו השלטונות- אם רבי פנחס מקוריץ יעיד שאכן אותו יהודי לא העביר את הגבול בסחורות ללא תשלום מס, אז הנידון ישוחרר. מכאן ואילך החלה המשפחה ללחוץ על רבי פנחס שיעיד בעבור אביהם במשפט. אך הרב לא הסכים כיון שמעולם לא הוציא שקר מפיו. אשתו של הנידון ובניו ובנותיו היו עומדים מתחת חלונו של רבי פנחס ובוכים שיחוס על אביהם, בפרט שפיקוח נפש דוחה את כל התורה.
לילה לפני היום האחרון שניתן אפשרות שיעיד רבי פנחס במשפט. התפלל רבי פנחס מקוריץ שלא יבוא לידי נסיון זה להוציא שקר מפיו, וביקש מה' יתברך שיישן ולא יקום, הרב עלה על יצועו לישון, ובבוקר לא קם ( סיפורי חסידים - הרב שלמה יוסף זוין).
רבי פנחס הדריך את בנו שיעסוק בהדפסת ספרי הש"ס לאחר שהיתה גזרה מאת המלכות ושרפו אלפי ספרי ש"ס. ואכן בנו יחד עם בניו פתחו בית דפוס סלוויטא. והדפיסו ש"ס מהודר. וקיבלו מרבי עקיבא איגר הסכמה לעשר שנים שאף אחד לא יוכל להדפיס ספרי ש"ס. כעבור חמש שנים מכרו כמעט את כל הספרים. והחלו בהוצאה חדשה. בוילנא היו שרצו גם להדפיס ש"ס ולצורך הענין הגיעו יחד עם בעלי דפוס סלוויטא לדין תורה אצל רבי עקיבא איגר. הרב פסק שתמה זכות דפוס סלוויטא, ורשאים דפוס וילנא להדפיס גם ש"ס. נכדי רבי פנחס הוציאו קול שפסק זה אינו שריר מסיבות שונות. ורבי עקיבא איגר כתב בהקדמה לדפוס וילנא, שאף שעל כבודו מוחל מכל מקום על כבוד התורה אינו מוחל. הדבר נעשה כשגגה היוצאת מפי השליט. כורך הספרים בדפוס סלוויטא שהיה שתיין תלה עצמו. המשכילים הלשינו לשלטונות שבעלי הדפוס ידם במעל. נאסרו נכדי רבי פנחס רבי שמואל אבא ורבי פנחס לשלש שנים ונפסק עליהם שיקבלו 1500 מלקות מחמש מאות חיילים שיעמדו בשתי שורות של מאתיים חמישים וכך יעברו שלש פעמים. כאשר עבר רבי פנחס הנכד, וידיו כבולות, נפלה לו הכיפה ולא המשיך בכדי לא ללכת 4 אמות ללא כיפה, עד שאחד החיילים הרים לו את הכיפה על ראשו. באותו זמן אחד החיילים פגע בעינו, ונעשה עיור באותה עין. הם ישבו בכלא 17 שנה ולאחר שוחד ופיוסים שוחררו מהכלא. הדבר הסתיים בשנת רט"ז. הנכדים קיבלו עליהם את הדין וסברו שהדבר בא עליהם משמים בגלל שזלזלו בדברי רבי עקביא איגר.
זכות הצדיקים יגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.
להורדה מדרש פנחס היברו בוקס
