 |
| הרב סלמן מוצפי זצ"ל (עולמו של צדיק) |
בט"ו באלול תרצ"ה (1935) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והשתקע בשכונת הבוכרים. בחודש אלול תש"ב (1942) יסד רבי סלמאן זצ"ל את ישיבת "בני ציון" סמוך לקבר רחל, שבה עסקו בעיקר בלימוד הזוהר והקבלה. בעקבות פרוץ מלחמת העצמאות עברה הישיבה לשכונת מקור ברוך.
הרב נקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו קראה עיריית ירושלים על שמו רחוב בשכונת בית וגן (עד כאן ויקיפדיה).
הרב סלמן מוצפי זצ"ל היה מתמיד בלימוד התורה כבר משחר ילדותו. בכל לילה היה לומד בחצות הליל ועד הבקר חברותא יחד עם הרב יעקב מוצפי. אביו לא הסכים שילמד תורה בלילה כיון שהיה צעיר לימים. לכן היה קושר את ידו לידית דלת הבית, וכאשר אביו היה קם בחצות ללמוד תורה, כאשר היה יוצא מהבית, היה מרגיש בכך הרב סלמן, והיה קם והולך לישיבת בית זילכה ולומד חברותא עם אור הבוקר. וכן ברב שעות היום היו לומדים חברותא. ולכן בני הבית היו שולחים להם אוכל על מנת להשביע נפשם.
הרב למד בתחילה ש"ס ופוסקים, ואחר מכן החל בלימוד קבלה. הרב היה לומד בעות רבות במשך היממה יחד עם הרב יעקב מוצפי, מי שהיה לימים ראש הבד"ץ הספרדי. לימים הרב סלמן מוצפי עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, יחד עם ישיבת המקובלים שבבית אל. בספר עולמו של צדיק ושכתב הרב בן ציון מוצפי בנו, מסופר שחינך את בניו בנותיו בחסידות , ולכן היה מעורר את כולם בעוד בהיותם קטנים להתפלל יחדיו בנץ החמה.
היה הרב חסידא קדישא והיה מדקדק מאוד במצוות בקלה כבחמורה. בכדי לקיים את המצוות התלויות בארץ, לכן גידל בגינה קטנה שהיתה לו ליד ביתו עצי פרי וכך יכל לקיים מצות מעשרות כדבעי. כיון שהרב ידע שפות לכן היה משמש מעין מתורגמן ושליח בין היהודים שחיו באותה תקופה לפני קום המדינה יחד עם הבריטים הותורכים שהיו בארץ. לימים התעלה מאוד בחכמת הקבלה ורבים היו משחרים לפתחו בכדי שיסביר להם דברים בתורת הקבלה.
מעשה באחד שהיה מצער את הוריו. הדבר נודע לרב, ולכן קרא לאותו אחד והוכיח אותו. פעם פעמיים ושלש. לאחר שלא שמע לכל מוכיחיו, לכן הרב הסביר לו את חומרת העניין של מי שמצער את הוריו וקרא לו קטעים מספר ראשית חכמה בחומרת העניין. אותו איש לא שמע בקול ההזהרות של הרב, בוקר אחד באופן מפתיע אותו איש לא קם ממטתו...
