יותר מארבעים שנה בלי יום חופשה
סדר-יומו של הרבי התאפיין בקביעות שבו. הרבי נהג להגיע ללשכתו בבוקר ולעוזבה הרבה אחרי חצות הלילה. כך מדי יום ביומו. במשך כל השנים לא נטל לעצמו אף לא יום אחד של חופשה ולא יצא לשום ביקורים ומסעות.
דחה הזמנה לבקר בבית הלבן
בהגיעו לגבורות ביקש נשיא ארה"ב קרטר לחלוק לו כבוד והזמינו לבית הלבן. הרבי דחה את ההזמנה בנימוס וביקש למסור לנשיא כי אין הוא נוהג לצאת למסעות ולביקורים. הרבי הוסיף, כי יום-הולדתו של אדם לא נועד לחגיגות ולטקסים אלא לחשבון-נפש ולהתבוננות.
חיי צניעות
חסידות חב"ד נתפסת בעיני רבים כמעצמה כלכלית. ובכל-זאת, חייו האישיים של הרבי התנהלו בפשטות שגבלה בסגפנות. רוב שעות היום עברו עליו בחדר צנוע, מרוהט בפשטות רבה, עמוס ספרים וחבילות של מכתבים מכל העולם. גם ביתו הפרטי היה מרוהט בצניעות ובפשטות.
התקיים ממשכורת
יהודים מכל העולם שלחו לו כספים ותרומות, אך הכול הועבר לקופה הציבורית של התנועה. הרבי עצמו התעקש להתפרנס ממשכורת חודשית צנועה, ששולמה לו מקופת מרכז חב"ד.
סירב לקבל קדילאק חדישה
מיליונר אחד מחסידיו רכש למענו פעם מכונית-פאר חדשה, תוצרת קדילאק. המכונית הוכנה לו כהפתעה כשיצא לנסיעה שגרתית. הרבי הורה להחזיר את המכונית, ואמר: "בשבילי טובה גם המכונית הישנה".
דוגמא אישית
במסירותו הבלתי-נלאית ובדבקותו המוחלטת במשימות שנטל על עצמו, שימש הרבי דוגמה אישית מצויינת. הוא נקט בקו שאמר: אין 'לא יכול' יש 'לא רוצה'. בהקשר לכך מספרים כי עוד בטרם היותו לרבי, בעת שביקר אצל קהילת חסידי חב"ד בצרפת, השמיע באוזניהם דברי כיבושין על שאין הם עושים די לקירוב לבבות. החסידים השיבו כי אינם יודעים כיצד בכוחם לפעול. "רוצים אתם לראות כיצד ניתן לפעול?" שאל, "בואו עמי!". הוא קם ממקומו ויצא לרחובה של עיר (פריז). שלף מכיסו ממחטה, טיפס על מקום מוגבה והחל לסובב את הממחטה במהירות. עד מהרה החלו נקבצים למקום עוברי אורח סקרניים. כשנאסף קהל גדול, פתח הרבי את פיו והחל להרצות לפניהם על מוסר וערכים...
טיפול אישי במאות מכתבים ביום
מדי יום הגיעו אל הרבי מאות מכתבים מכל העולם. הרבי עמד על כך שהוא עצמו יפתח את המעטפות. פעם אמר: "אנשים כותבים לכאן עניינים אישיים, וחשוב להם שאני אישית אטפל במכתביהם".
פגישות ליליות
שלושים שנה בקירוב נהג לקבל אנשים לפגישה אישית המכונה 'יחידות'. פגישות אלה התקיימו בתחילה שלוש פעמים בשבוע ואחר-כך פעמיים בשבוע. לעיתים הייתה קבלת האנשים מתארכת עד עלות השחר, ואז היה שב לביתו. בבוקר כבר היה מתייצב בלשכתו ליום עבודה חדש.
יום שלם של קבלת-קהל
אחת התופעות המדהימות בעבודתו הציבורית של הרבי, הייתה קבלת-הקהל שנהג לקיים בשנים האחרונות מדי יום ראשון בפתח לשכתו. ביום זה היה עומד על רגליו ארבע וחמש שעות ומקבל אלפי אנשים; שומע, מייעץ, מעודד ומברך. כל אחד ואחד גם קיבל שטר של דולר, שליחות לנתינת צדקה.
שליטה בשמונה שפות
הרבי שלט שליטה מלאה לפחות בשמונה שפות: עברית, יידיש, רוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ולטינית. מקצת השפות למד בילדותו ואת השאר קנה לו בשנות שהותו בכמה ארצות בעולם.
זכרון בלתי מצוי
כוח הזיכרון של הרבי היה בלתי מצוי. העיתונאי שאול שיף ('הצופה') סיפר כי ב'יחידות' הראשונה שלו עם הרבי הגיש, כמקובל, את פתקתו שבה היו רשומות בקשותיו ושאלותיו. הרבי הציץ בפתק ואמר: "כן, כבר קיבלתי ממך מכתב בעבר". העיתונאי הנדהם, הגיב: "לא יתכן, אולי חלה איזושהי טעות". הרבי חייך. "יזכר, יזכר", אמר, ומיד הוסיף: אולי אני אזכיר לו?" אז שלף ממגירת שולחנו מכתב שגרם לעיתונאי להחוויר כסיד. היה זה מכתב שכתב לפני שנים בשמו של אדם מסויים שביקש את ברכת הרבי. במכתב לא הוזכר כלל שמו, והתברר שהרבי זכר את כתב-היד בתוך רבבות המכתבים שעברו מאז על שולחנו.
משנתו משתרעת על-פני 250 כרכים
הרבי הוא אחד ההוגים הפוריים ביותר בתולדות ישראל. משנתו הרוחנית משתרעת על-פני כמאתיים וחמישים כרכים. אלה כוללים עיון ומחקר בכל מקצועות התורה, פסיקה הלכתית, פרקי הגות ומחשבה, עמדות בשאלות אקטואליות ותשובות לשואלים.
דיבר שעות בלא ניירות
את דברי תורתו והגותו נהג הרבי להשמיע בהתכנסויות שבהן נכחו אלפים. 'התוועדויות' אלה נמשכו לעיתים 8-7 שעות, בהפסקות קלות של שירה, ובהן קלח מפיו מעיין נובע של תורה ומחשבה, כשהוא מצטט מכל מרחבי הספרות היהודית. כל זאת מבלי שיהיו לפניו אפילו ראשי-פרקים.
בקור ובחום - על קבר חותנו
בשנים האחרונות נהג הרבי לפקוד לפחות פעמיים בשבוע את קבר חותנו ולקרוא שם את אלפי הבקשות לברכה שהיו זורמות אליו. שעות רבות היה עומד שם על רגליו ומתפלל למען רבבות יהודים בכל העולם.
צם יומיים בשבוע
עוד כשהיה צעיר לימים הבחינו מקורביו כי הוא מרבה לצום. אביו אף כתב לו מכתבים ובהם ביקשו למעט את הצומות ולשמור על בריאותו. גם בימים שבהם נהג לפקוד את קבר חותנו לא היה אוכל עד שובו משם, וכאלה היו יומיים בשבוע.
לא יכול לישון
הרבי היה ממעט בשינה. כמה מלילות השבוע היה מקבל אנשים ל'יחידות' ובלילות האחרים היה יושב בביתו ומשיב על מכתבים. "כשאני יודע שיהודים מצפים לתשובותיי, אינני יכול לישון", התבטא פעם.
חיבה מיוחדת לילדים
תשומת-לב רבה וחיבה מיוחדת העניק הרבי לילדים. הוא נהג לפנות אליהם בחביבות, לחלק להם מטבעות לצדקה, ואף להופיע בכינוסי ילדים שנערכו בבית- מדרשו. חלק ניכר מפעולותיו וממפעליו הופנה אל הילדים.
היכרות אישית עם רבבות חסידיו
הרבי הכיר אישית את רבבות חסידיו ובני-משפחותיהם והיה מעורה בכל פרט קטן וגדול בחייהם. לא-אחת הפתיע אנשים כשהביע דאגה לבעיות שהללו כתבו עליהן בעבר וכבר הספיקו לשכוח אותן...
ידע להקשיב
הרבי ידע להאזין לבן-שיחו. כל מי שנועד עמו לשיחה העיד, כי בשעת מעשה חש כיצד הרבי מקשיב בריכוז מוחלט לדבריו, כאילו לא היה בעולמו באותו רגע שום דבר מלבד אותו אדם.
הרבי ושירות הביון
המידע שעמד לרשות הרבי היה מדהים. אלי ויזל, חתן פרס נובל, העיד: "דיפלומט אחד סיפר לי שהרבי נתן לו הערכת-מצב בנושא מסויים, כאילו עמדו לרשותו הדוחות האחרונים של שירות ביון ענקי".
מעודכן בחידושי המדע
נוסף על הידע המדעי שקנה הרבי באוניברסיטאות שבהן למד, היה מעודכן בחידושים האחרונים של המחקר המדעי. איש-מדע בכיר העיד: "הרבי בקי בהלכות הפיסיקה הגרעינית כאילו היה מרצה מן המניין באוניברסיטת פרינסטון".
מבט כובש
כל מי שנפגש אי-פעם עם הרבי, זכר לציין במיוחד את העיניים. עיניים חודרות, ערניות ומלאות חיים. רבים, ובהם מבקרים מפוכחים וקרי-רוח, סיפרו על תחושה כאילו עיניו של הרבי מפלחות את ליבם וחודרות למעמקי נפשם.
חוק אמריקני לכבוד הרבי
בית-המחוקקים האמריקני קבע את יום-הולדתו של הרבי ליום חינוך לאומי. זאת, מתוך כבוד והערכה לאישיותו ולפועלו למען השרשת ערכים חינוכיים גם בציבור הלא-יהודי.
עודד פעילות של נשים
הרבי הקדיש תשומת-לב אישית לנשים. הוא המריץ אותן ליטול חלק פעיל בעשייה ציבורית, יזם הקמת ארגון של נשי חב"ד וראה באישה את חוט-השדרה של הבית היהודי. הוא נהג לקבל נשים ל'יחידות' ולהרצות לפניהן בכינוסים שכינסו פעמיים בשנה.
איך הרבי לא התעייף?
פעם, לאחר שעמד שעות ארוכות על רגליו וקיבל קהל, שאלה אותו אישה קשישה, שלא יכלה לכבוש את התפעלותה: "איך אינך מתעייף?". הרבי חייך והשיב: "הרי כל יהודי הוא כמו יהלום, וכשסופרים יהלומים לא מתעייפים"...
